משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם יִדָּלֵקוּ. נִתְעָֽרְבוּ בַאֲחֵרִים כּוּלָּם יִדָּלֵקוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. שֶּׁהָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּנוֹת מְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבַד. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר שִׁבְעָה. הלכה: וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה זֵירִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַרְבַּע מִינְהֵן מִיטָּה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר עֲשָׂרָה דְבָרִים מְקַדְּשִׁין. וְחָרָנָה אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר כָּל־הַדְּבָרִים מְקַדְּשִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר שְׁמוּעָתָא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דְּאָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר עֲשָׂרָה דְבָרִים מְקַדְּשִׁין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אָמַר רִבִּי יוּדָה לֹא הוּזְכְּרוּ רִימּוֹנֵי בָדָן וַחֲצִירֵי גֶבַע אֶלָּא שֶׁיְּהוּ מִתְעַשְּׂרִין וַדַּאי בְּכָל־מָקוֹם. וּשְׁאָר כָּל־הָרִימּוֹנִין אֵין דַּרְכָּן לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא רִימּוֹנֵי בָדָן עַל יְדֵי שֶׁהֵן חֲבִיבִין דַּרְכָּן לְהִימָּנוֹת. וּשְׁאָר כָּל־הָרִימּוֹנִין עַל יְדֵי שֶׁאֵין חֲבִיבִין אֵין דַּרְכָּן לְהִימָּנוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאֵין מֵבִיא אֶת מְעִילָתוֹ עַד שֶׁתִּתְוַדַּע לוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ אָשָׁם וַדָּאי. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, מַה לָּזֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת. אֶלָּא יָבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וְיָבִיא אָשָׁם בִּשְׁנֵי סְלָעִים, וְיֹאמַר, אִם וַדַּאי מָעַלְתִּי, זוֹ מְעִילָתִי וְזֶה אֲשָׁמִי. וְאִם סָפֵק, הַמָּעוֹת נְדָבָה וְאָשָׁם תָּלוּי. שֶׁמִּמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הוֹדַע, מֵבִיא עַל לֹא הוֹדַע:
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, נִרְאִים דְּבָרֶיךָ בִּמְעִילָה מְעֻטָּה. הֲרֵי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה, לֹא יָפֶה לוֹ שֶׁיָּבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים וְאַל יָבִיא סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה. הָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן בִּמְעִילָה מֻעָטֶת. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי, תַּעֲשֶׂנָּה וַדַּאי. שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע, מְבִיאָה עַל הוֹדַע:
חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל, פָּטוּר. רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, מֵבִיא אָשָׁם וַדָּאי. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד:
משנה כרתות פרק ה משנה ה
הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין על מה שהן אוכלין אבל לא יתרמו על הכל שאין אדם תורם דבר שאינו שלו הבן בשל אביו והאשה בעיסתה הרי אלו תורמין מפני שתרמו ברשות.אריס שתרם ובא בעה"ב ועכב אם עד שלא תרם עכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עכב תרומתו תרומה אבל אין רשאי להוציא מעשר אלא על חלקו בלבד.פועל שתרם את הגורן אין תרומתו תרומה ואם אמר לו בעל הבית כנוס לי גרני תרומתו תרומה שאין הגורן נכנס אלא אם כן נתרם.תוספתא תרומות פרק א תוס י