משנה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִישּׁוּאִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דִּילּוּעִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי מוּתָּר. שׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין שׁוּרָה שֶׁל דִּילּוּעִין שׁוּרָה שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי אָסוּר. שׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין שֶׁל דִּילּוּעִין שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי וְשׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין רִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטֵעַ אָדָם קִישּׁוּת וּדְלַעַת לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא זוֹ נוֹטָה לְצַד זוֹ וְזוֹ נוֹטָה לְצַד זוֹ. (וְנוֹטֵעַ שֵׂעָר שֵׁל זוֹ לְכָאן וְשֵׁל זוֹ לְכָאן. שֶׁכֵּן מַה שֶׁאָֽסְרוּ חֲכָמִים לֹא גָֽזְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.) הלכה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כו׳. חִזְקִיָּה אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אוּף הָכָא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן בִּשְׁמוֹנֶה אוֹף הָכָא בִּשְׁמוֹנֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. יָפֶה כֹּחַ מוּקְשָׁה בֵּין הַמּוּקְשִׁיּוֹת לְהַצִּיל בִּשְׁמוֹנֶה. אוֹרְכוֹ בְּכַמָּה חוֹבֵשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נְלַמְּדֵינָהּ מִן הַכֶּרֶם. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם לֹא שַׁנְייָא הִיא אָרְכּוֹ הִיא הֶפְלֵיגוֹ. אַף הָכָא לֹא שַׁנְייָא הִיא אָרְכּוֹ הִיא הֶפְלֵיגוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה נִיחָא. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן בִּשְׁמוֹנֶה אוֹף הָכָא בִשְׁמוֹנֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹרְכוֹ בְּכַמָּה חוֹבֵשׁ. אִין תֵּימַר בִּשְׁמוֹנֶה קַל וָחוֹמֶר לְמוּקְשָׁה בֵּין הַבְּצָלִים שֶׁלֹּא יַחְבִּישׁ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַה אִם מוּקְשָׁה בֵּין הַמּוּקְשִׁיּוֹת שֶׁיַּפִּיתָה כּוֹחוֹ לְהַצִּיל בִּשְׁמוֹנֶה נֶחֱבַשׁ בִּשְׁמוֹנֶה. מוּקְשָׁה בֵּין הַבְּצָלִים שֶׁהוֹרַעְתָּ כּוֹחוֹ לְהַצִּיל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֶה לֹא כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֵחָבֵשׁ אֶלָּא בִשְׁמוֹנֶה. אִין תֵּימַר מוּקְשָׁה בֵּין הַבְּצָלִים אֵין נֶחֱבָשׁ אֶלָּא בִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. קַל וָחוֹמֶר לְמוּקְשָׁה בֵּין הַמּוּקְשִׁיּוֹת שֶׁלֹּא יֵחָבֵשׁ אֶלָּא בִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. עָד כְּדוֹן בְּרוֹצֵף. בְּעוֹשֶׂה קְלָחִים יְחִידִים. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם לֹא שַׁנְייָא הוּא רוֹצֵף הוּא עוֹשֶׂה. אַף הָכָא לֹא שַׁנְייָא הוּא רוֹצֵף הוּא עוֹשֶׂה קְלָחִים יְחִידִים. רִבִּי יַנַּאי אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְהַצִּיל וְאֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לֵיאָסֵר. רַב אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא כְּשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְהַצִּיל כָּךְ שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לֵיאָסֵר. מַתְנִיתִין מְסַייְעָא לְרִבִּי יִנַּאי דְּתַנּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רַב שׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין שׁוּרָה שֶׁל דִּילּוּעִין שׁוּרָה שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי וְשׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין. עַד שֶׁלֹּא נָטַע אֶת הָֽרְבִיעִית לֹא כְבָר נֶאֶסְרוּ. תִּיפְתָּר שֶׁנָּטַע אַרְבַּעְתָּן כְּאַחַת. נוֹטֵעַ אָדָם קִישּׁוּת כו׳. תַּנֵּי מוּתָּר הוּא אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ גוּמָא קְטַנָּה עֲמוּקָה טֶפַח וְלִזְרֹעַ בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע זֵירְעוֹנִין וּלְהָפְכָּן לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שִׁמְעוֹן נְרָשִׁייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּנוֹטִין לְחוֹרֵבָה שָׁנוּ. רִבִּי מָנָא בָּעֵי אִם בְּנוֹטִין לְחוֹרֵבָה נִיתְנֵי שְׁמוֹנָה שְׁנַיִם מִכָּן וּשְׁנַיִם מִכָּן וּשְׁנַיִם מִכָּן וּשְׁנַיִם מִכָּן.
וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שנאמר (קהלת ה, ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואין בשרו אלא קרובו שנאמר (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלםוכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם כולו שנאמר (הושע ד, ב) אלה וכחשואימא עד דעביד להו לכולהו לא ס"ד דכתיב (ירמיהו כג, י) מפני אלה אבלה הארץ וכתיב (הושע ד, ג) על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בהתלמוד בבלי שבועות דף לט עמוד א
חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבַד. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא אֵילּוּ הֵן הַמְּשׁוּפָּעִין בְּמִידָּה גַסָּה כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה. הוֹי אִית חוֹרָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא עַל הָדָא רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הָדָא מִילְתָא אֶלָּא עַל הָדָא. דְּתַנִּי בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהָיָה מוֹכֵר בַּחֲנוּתוֹ אוֹ עַל פֶּתַח חֲנוּתוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מוֹכֵר בִּפְלָטֵר אוֹ בַּחֲנוּתוֹ שֶׁהִיא סְמוּכָה לִפְלָטֵר מְעַשֵּׂר עַל הַכֹּל עָלֶיהָ. חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבַד. הֵייְדָן רִבִּי מֵאִיר הָהִיא דְתַנֵּינָן לְבַתְרָהּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְּדַקָּה טְפֵילָה דַקָּה לְגַסָּה. תַּנִּי רִבִּי חִייָא כֵּן אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְּדַקָּה טְפֵילָה דַקָּה לְגַסָּה. וְכֵן פְּלָטֵר מִידָּה דַקָּה וְחָנוּת מִידָּה גַסָּה טְפֵילָה הִיא הַגַּסָּה לַדַּקָּה.חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַתִּינּוֹקוֹת דְּלָא יֵיכְלוּן טֵבֵל. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִידָּה דַקָּה הוֹאִיל וְהַמּוֹכֵר מִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר מַפְרִישׁ. מִידָּה גַסָּה הוֹאִיל וְהַלּוֹקֵח מִשְׂתַּכֵּר הַלּוֹקֵח מַפְרִישׁ. מַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לְדֵין וּמַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לְדֵין. מַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לַחֲבֵרָייָא רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֶת שֶׁהוּא טָפֵל לְדַקָּה כְדַקָּה וְאֶת שֶׁהוּא טָפֵל לְגַסָּה כְגַסָּה. מַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לְרִבִּי לָא תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר מָדַד לוֹ בְדַקָּה חַייָב אֲפִילוּ לֹא מָדָד לוֹ אֶלָּא סְאָה וְרוֹבָע צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֶת אוֹתוֹ הָרוֹבָע. אָמַר רִבִּי זְעִירָא חֶשְׁבּוֹן שָׂכָר בֵּינֵיהֶן. מָדַד לוֹ סְאָה לְעִנְיָן רְבָעִין הוֹאִיל וְהַמּוֹכֵר מִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר מַפְרִישׁ. מָכַר לוֹ רְבָעִים לְעִנְייָן סְאָה הוֹאִיל וְהַלּוֹקֵח מִשְׂתַּכֵּר הַלּוֹקֵח מַפְרִישׁ.תלמוד ירושלמי דמאי פרק ב הלכה ד