משנה: בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. הלכה: מַהוּ מְהַרהֵר בְּרָכוֹת. מַתְנִיתָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַיִם וּכְרִבִּי מֵאִיר דְּתַנִּי בַּעַל קֶרִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִטְבּוֹל הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִין קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. תַּנִּי בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁנָּֽפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם וְטָהוֹר שֶׁנָּֽפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִים טִהֵר לְעַצְמוֹ אֲבָל אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן עַד שֶׁיָּבוֹא בְּאַרְבָּעִים סְאָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל־מָקוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. רַב הוּנָא אָמַר וַאֲפִילוּ רָאָה אֶת עַצְמוֹ נֵאוֹת בַּחֲלוֹם. הֲווּן בָּעִין מֵימַר וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי אָֽמְרִין וַאֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. וְתַנִּי עֲלָהּ בַּעֲלֵי קֶרִיִּין טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְלֵית הֲדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. פְּתַר לָהּ בִּמְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ מִבְעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָתַנִּי מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִינְעָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ גוּף קָדוֹשׁ בּשׁוֹכֵחַ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבוּן כָּל־עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת אֶלָּא שֶׁלֹֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל כְּתַרְנְגוֹלִין הַלָּלוּ מְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְאוֹכֵל. רִבִּי חֲנִינָא הֲוָה עָבַר עַל תַּרְעֵי דֵימוֹסִין בִּקְרִיצְתָּא וַאֲמַר מַה טוֹבְלֵי שַׁחֲרִית עוֹשִׂין פֹּה יֵיזְלוּן וִיתַנּוּן. בְּהַהִיא דְצַפְרָא הֲוָה אֲמַר מַאן דְּאִית לֵיהּ עֲבִידָא יֵיזִיל וַעֲבַד. מַהוּ לְהַרְהֵר בְּבֵית הַכִּסֵּא. חִזְקִיָּה אָמַר מוּתָּר. רִבִּי יָסָא אָמַר אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל־סֶבֶר קָשֶׁה שֶׁהָיָה לִי תַּמָּן סְבֵירְתֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן כָּל־הַהוּא סְבָרָא קַשְׁיָא דִטְבוּל יוֹם תַּמָּן סְבֵירְתֵיהּ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם תַּנְחוּם בֵּי רִבִּי חִייָא בְּיוֹמוֹי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בִּיקְשׁוּ לַעֲקוֹר אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת מִפְּנֵי נַשֵּׁי הַגָּלִיל שֶׁהָיוּ נֶעֱקָרוֹת מִפְּנֵי הַצִּינָּה. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דָּבָר שֶׁהוּא גוֹדֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵירָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲקוֹר אוֹתוֹ. מַהוּ גוֹדֵר יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵירָה. מַעֲשֶׂה בְשׁוֹמֵר כְּרָמִים אֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם אֵשֶׁת אִישׁ. עַד שֶׁהֵן מְתַקְּנִין מָקוֹם אֵיכַן הֵן טוֹבְלִין עָֽבְרוּ הָעוֹבְרִין וְהַשָּׁבִין וּבָֽטְלָה הָעֲבֵירָה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רִבִּי. אָֽמְרָה לוֹ אִם אֵין גְּבִירְתִּי טוֹבֶלֶת אֵינִי טוֹבֶלֶת. אָמַר לָהּ וְלֹא כִבְהֵמָה אַתְּ. אָֽמְרָה לוֹ וְלֹא שָׁמַעְתָּ בְּבָא עַל הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא נִסְקַּל שֶׁנֶּאֱמַר כָּל־שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר ווָה כָּל־עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת אֶ֠לָּא מִפְּנֵי תַלְמוּד. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר אַף הוּא אוֹמֵר אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶעֱשֵׂה צָרְכִי וּבָא וְשׁוֹנֶה כָל־צוֹרְכוֹ וּמִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אָסוּר הוּא בָא וְשׁוֹנֶה כָל־צוֹרְכוֹ. תַּמָּן אָֽמְרִין אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֻס רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּתְחִילָּה וְהָיוּ נְכוֹנִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. תַּנִּי זָבִין וְזָבוֹת נִידּוֹת וְיוֹלְדוֹת קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְשוֹנִין מִדְרַשׁ וַהֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וּבַעַל קֶרִי אָסוּר בְּכוּלָּן. רִבִּי אַבָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה הַגָּדוֹת. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי שׁוֹנֶה הִילְכוֹת רְגִילִיּוֹת וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת הַמִּשְׁנָה. אִית דְּבָעֵי מֵימָר וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אַזְכָּרוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמוֹי רִבִּי יָסָא לֵית רִבִּי פָּשַׁט בֵּי עִם רִבִּי בּוּן פִּירְקֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. אֲמַר לֵיהּ אִין. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא פָּשַׁט עִם רִבִּי נְחֶמְיָה בְרֵיהּ פִּירְקֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. בְּהַהִיא צַפְרָא הֲוָה מַר מַה דְאִית לֵיהּ עֲבִידָא יֵיזִיל עֲבֵיד. מַעֲשֶׂה בְּאֵחָד שֶׁעָמַד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בִּנְצִיבִין כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְהַזְכָּרָה הִתְחִיל מְגַמְגֵּם בָּהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה. אֲמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וּנְהִיגִין תַּמָּן כְּרִבִּי אִלָּעְאִי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז וּכְרִבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּכְרִבִי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קֶרִייִן. כְּרִבִּי אִלָּעְאִי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז דְּתַנָּא רִבִּי אִלָּעְאִי אָמַר אֵין רֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא בָאָרֶץ. כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאַיִם דְּתַנִּי רִבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפָּלַת יָד. כְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קֶרִייִן דְּתַנִּי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא הֲוָה אָתֵי בְאִיסְמְטָא בַלַּיְלִיָּא וַהֲוָה חַמָּרָא מְהַלֵּךְ בַּתְרֵיהּ עַל חַד בֵּית שִׁיחַ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן נַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ מִן נִידָּה וּמִן אֵשֶׁת אִישׁ הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי לְמִיסְחֵי. אֲפִילוּ כֵן אֲמַר לֵיהּ לֹא תַסְכֵּן נַפְשָׁךְ. כֵּיוָן דְּלֹא שָׁמַע לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ יֵיחוֹת הַהוּא גַבְרָא וְלָא יְסוֹק. וְכֵן הֲווָת לֵיהּ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי הֲוָה אָתֵי בְאִילְפָא חֲמָא חַד קָטַר גַרְמֵיהּ בְּחַבְלָא מֵיחוֹת וּמִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן בְּנַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵיכַל בָּעֵינָא. אֲמַר לֵיהּ אֲכֵיל. הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁתֵי. כֵּיוָן דְּמָטוּן לְלִמֵינָה. אֲמַר לֵיהּ תַּמָּן לָא שָׁרִית לָךְ אֶלָּא בְגִין סְכַנְתָּא דְנַפְשָׁא בְּרַם הָכָא אָסוּר לְהַהוּא גַבְרָא לְמִיטְעַם כְּלוּם עַד שַׁעְתָּא דְיַסְחֵי. אָמַר רִבִּי יַנַּאי שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקִילִין בָּהּ וּמַחְמִירִין בָּהּ. וְכָל־הַמַּחְמִיר בָּהּ מַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. מְקִילִין בָּהּ לִרְחוֹץ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וּמַחְמִירִין בָּהּ לִטְבּוֹל בְּמַיִם חַיִּים. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הַסּוּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהַחְזִיר, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מַחְזִירִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מַחְזִירִין.אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּסוּלָּם שֶׁל שׁוֹבָךְ, אֲבָל בְּסוּלָּם שֶׁל עֲלִיָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִשּׁוּם רַבִּי דּוֹסָא: אַף מְדַדִּין בּוֹ.בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא נְפוּק לְקִרְיָיתָא. כִּי אֲתוֹ, אֲמַר לְהוּ אֲבוּהוֹן: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיֶדְכֶם? אָמְרוּ לוֹ: סוּלָּם בָּא לְיָדֵינוּ, וְהִתַּרְנוּהוּ. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְאִסְרוּ מַה שֶּׁהִתַּרְתֶּם.תלמוד בבלי ביצה דף ט עמוד ב הכוסס [את] האורז מברך עליהן בורא פרי האדמה אפאן ובשלן אע"פ שהפרוסות קיימות מברך עליהן בורא מיני מזונות ואין מברך עליהן כלום אחריו זה הכלל כל שתחלתו המוציא מברך אחריו ג' ברכות.כיצד סדר הסעודה אורחין נכנסין ויושבין על גבי ספסלים וע"ג קתדראות עד שיכנסו כולן נכנסו כולן ונתנו להם לידים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת מזגו להם את הכוס אחד ואחד מברך לעצמו הביאו להם פרפריות כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו והסיבו נתנו להם לידים אע"פ שנוטל ידו אחת נותן לשתי ידיו מזגו להם את הכוס אע"פ שבירך על הראשונה מברך על השניה הביאו לפניהם פרפריות אע"פ שבירך על הראשונה מברך על השניה ואחד מברך לכולן [הביאו לאחד] שלש פרפריות אין [לו] רשות ליכנס רבן שמעון בן גמליאל אומר מנהג גדול היה בירושלים פורסין מטפחות על גבי פתח בזמן שהמטפחות פרוסים אורחין נכנסין נסתלקו אין רשות לאורחין ליכנס ועוד מנהג אחר היה בירושלים מוסר סעודה לטבח נתקלקל דבר בסעודה עונשין את הטבח הכל לפי כבוד בעה"ב והכל לפי האורחין.הלכה בסעודה יוצא [להסך את רגליו] נוטל ידו אחת יצא לרצות את חבירו והפליג נוטל ב' ידיו להיכן הוא נוטל בא ומיסב במקומו ונוטל [והטפיח] ומחזר על האורחין.תוספתא ברכות פרק ד תוס י קודםהבא