בבא קמא פרק ג-ד דפי תלמוד ירושלמי

משנה: הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת גַּפָּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַייָב בְּנִזְקוֹ. וְכָל־הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. הַהוֹפֵךְ אֶת הָגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַייָב בְּנִזְקוֹ. הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת גַּפָּתוֹ כול׳. בַּמֶּה זָכָן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. בִּשְׁבָחָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּגוּפָן. חִזְקִיָּה אָמַר. וְהוּא שֶׁהָֽפְכָהּ עַל פָּנֶיהָ לְזַכּוֹת בָּהּ. מִילְּתֵיהּ דְּחִזְקִיָּה אָֽמְרָה. הַמִּטַּלְטְלִין נִיקְנִין בַּהֲפִיכָה. אֶלָּא הַמִּטַּלְטְלִין מַהוּ שֶׁיִּקָּנוּ בִּגְרִירָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. נִרְאִין דְּבָרִים בָּעֲמוּדִין וּבְעוֹרוֹת קָשִׁין. אֲבָל בְּעוֹרוֹת רַכִּין לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. לֵיי דָא פָֽשְׁטָה עַל שִׁיטַּתְהוֹן דְּרַבָּנִן. בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב בְּתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל בִּגְנֵיבָה הָרִאשׁוֹנָה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא בְהַתְרָייַת מִיתָה יְהֵא פָטוּר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַגּוֹנֵב כִּיס חֲבֵירוֹ וְהוֹצִיאוֹ בַּשַׁבָּת חַייָב שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בִּגְנֵיבַת כִּיס עַד שֶׁלֹּא קָֽדְשָׁה עָלָיו הַשַּׁבָּת. וְלֹא בְהַתְרָייַת מִיתָה הוּא וְתֵימַר חַייָב. וָכָא אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְהַתְרָייַת מִיתָה יְהֵא חַייָב. אָמַר רִבִּי יַנַּאי בַּר יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה תַנִּיתָהּ כְּדַעְתֵּיהּ. דְּתַנֵּי. הַמּוֹצִיא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ חַייָב. וְדִכְװָתָהּ. הַמּוֹצִיא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל לְהוֹצִיא חַייָב. שֶׁאֵין הַתְרָייָתוֹ אֶלָּא בִּשְׁעַת הוֹצָאָתוֹ. תַּנֵּי. אִם הָיָה גוֹרֵר בּוֹ וְיוֹצֵא פָּטוּר. שֶׁחָלוּ עָלָיו מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין כְּאַחַת. הָא אִם לֹא חָלוּ עָלָיו שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת חַייָב בַּתַּשְׁלוּמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּגוֹן דַּהֲווֹן אִילֵּין כִּיסַּייָא רַבְרְבִין. שֶׁדַּרְכָן לִיקָּנוֹת בִּגְרִירִה. וְלֵית שְׁמַע מִן הָדָא כְּלוּם. מְתִיבִין הָא מַתְנִיתָא. זִימְנִין דְּמוֹתְבִין לָהּ וּמְסַייְעִין לְרִבִּי יוֹחָנָן. זִימְנִין דְּמוֹתְבִין לָהּ וּמְסַייְעִין לְרֵישׁ לָקִישׁ. יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת וְחַייָב עָלֶיהָ אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד. טָמֵא שֶׁאָכַל חֵלֶב וְהוּא נוֹתָר מִן הַמּוּקְדָּשִׁין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ בַשַׁבָּת. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵינוֹ הַשֵּׁם. אֵימַת דִּמְתִיבִין וּמְסַייְעִין לְרִבִּי יוֹחָנָן. הוֹצִיאוֹ בַשַׁבָּת אֵין כָּאן הֲנָחָה. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. אֵינוֹ הַשֵּׁם. אֵימַת דִּמְתִיבִין וּמְסַייְעִין לְרֵישׁ לָקִישׁ. הוֹצִיאוֹ [בַּשַּׁבָּת וְהִנִּיחוֹ. וְלָמָּה אָֽמְרוּ אֵינוֹ הַשֵּׁם. אֵימַר תִּיפְתָּר בְּשֶׁאָֽכְלָהּ. וַאֲכִילָה הֲנָחָה הִיא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא הוֹצִיאוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב. הֲרֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ] בַיּוֹם הַכִּיפּוּרים יְהֵא פָטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְייָא דְּרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּתַנֵּי. מְנַיִין לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁגַג וְעָשָׂה מְלָאכָה מְנַיִין שֶׁחַייָב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר. שַׁבָּת הִיא. יוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אֵין חַייָב אֶלָּא אַחַת.