משנה: תַּבְשִׁיל שֶּׁבִּישְּׁלוֹ בִקְלִיפֵּי עָרְלָה יִדָּלֵק. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים יַעֲלֶה בְאֶחַד וּמָאתַיִם. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בִקְלִיפֵּי עָרְלָה וְאָפָה בוֹ אֶת הַפַּת תִּידָּלֵק הַפַּת. נִתְעָֽרְבָה בַּאֲחֵרוֹת תַּעֲלֶה בְאֶחַד וּמָאתַיִם. הלכה: אַבָּא בַר יִרְמְיָה כַּהֲנָא בַּר יִרְמְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גִּידּוּלֵי עָרְלָה שֶׁעִימְמוּ הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרוֹת. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא. אִם חָדָשׁ יוּתָּץ. אִם יָשָׁן יוּצָּן. רִבִּי חֲנַנְיָא אָמַר לֵית כָּאן. רִבִּי מָנָא אָמַר אִית כָּאן. בְּשֶׁהֵבִיא עֵצִים לַחִים וְנִיגְבוּ בִקְלִיפֵּי עָרְלָה. אֲבָנִים מְנוּגָּעוֹת שֶׁעֲשָׂאָן סִיד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי עָלוּ מִטּוּמְאָתָן. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי לֹא עָלוּ מִידֵי טוּמְאָתָן. מָאן דְּאָמַר עָלוּ מִידֵי טוּמְאָתָן. הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרוֹת. וּמָאן דְּאָמַר לֹא עָלוּ מִידֵי טוּמְאָתָן. הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר עָלוּ מִידֵי טוּמְאָתָן. הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. דִּכְתִיב צָרַעַת מַמְאֶרֶת. תֵּן בָּהּ מְאֵירָה וְאַל תֵיהֱנֶה מִמֶּנּוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־הַנִּשְׂרָפִין אֲפָרָן מוּתָּר חוּץ מֵאֵפֶר הַבָּא מַחְמַת עֲבוֹדָה זָרָה. הָתִיב רִבִּי חִייָה בַר יוֹסֵף קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי אֵפֶר הַבַּיִת הֲרֵי אֵינוֹ בָא מַחְמַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְאַתְּ אָמַר אָסוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא. דִּכְתִיב נְתִיצָּה נְתִיצָּה.
חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חׇכְמָֽה׃מקרא קהלת פרק י פסוק יא
כרך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו רשב"ג אומר של בית אבא היו כורכין פתילה ע"ג אגוז ומדליקין בה.א"ר יהודה כשהיינו שרויין בעליית בית נתזה בלוד היינו נוקבין שפופרת של ביצה וממלאין אותה שמן ונותנין אותה על הנר בע"ש עם חשיכה שיהא שוהה ודולק בלילי שבת [היו שם זקנים ולא אמר אחד מהן] דבר אם חברה בסיד ובגפסיס בע"ש מותר.נותנין טיט וחרסית תחת הנר בע"ש עם חשיכה כדי שיהא שוהה ודולק בלילי שבת נותנין גרגר של מלח וגריס של פול על פי הנר בע"ש עם חשיכה כדי [שיהא שוהה ודולק בלילי שבת] מעלין בדיופי ומטיפין מן האדק לחולה בשבת.תוספתא שבת פרק ב תוס ז