משנה: וָאֵילּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד קִידּוּשֵׁי נָשִׁים גִּיטִּין וְשׁוֹבָרִין דְּײַתִּיקִי מַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין אִיגְּרוֹת שׁוּם וְאִיגְּרוֹת מָזוֹן שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵיאוּנִין וּשְׁטָרֵי בֵרוּרִין וּגְזֵירוֹת בֵּית דִּין וְאִיגְּרוֹת שֶׁל רְשׁוּת׃ הלכה: וְאֵינוֹ מֵיצַר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לְגָרֵשׁ אֵינוֹ מֵיצַר. וְשׁוֹבָרִים. אֹימוֹלוֹגִין. אִיגְּרוֹת שׁוּם. שׁוּם הַיְּתוֹמִים. אִיגְּרוֹת מָזוֹן. מְזוּנוֹת אַלְמָנָה. שְׁטָרֵי חֲלִיצָה. אֵילּוּ הֵן שְׁטָרֵי חֲלִיצָה. תַּמָּן אָֽמְרִין. דֶּקָרְבַת קוֹדְמֵינָא וְשָׂרַת סִיָּנֵיהּ מְעִילוֹי רִיגְלֵיהּ דִּימִינָא וְרָקַת קוֹדְמֵינָא רוֹקָא דְּמִתְחֲזִי עַל אַרְעָא וָאֲמִירַת. כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִבְנֶה֖ אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃ וְשִׁטְרֵי מֵיאוּנִין. אֵילּוּ הֵן שְׁטָרֵי מֵיאוּנִין. לָא רְעִיינָא לֵיהּ לָא שְׁוִיינָא לֵיהּ. לָא צְבִינָא לְאִיתְנַסְּבָא לֵיהּ. וּשְׁטָרֵי בֵרוּרִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. קוֹמְפְּרוֹמִיסִּין. זֶה בוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בוֹרֵר לוֹ אֶחָד. וּגְזֵירוֹת בֵּית דִּין. אֵילּו גִיזְרֵי דִינִין. וְאִיגְּרוֹת שֶׁל רְשׁוּת. זוֹ שְׁאִילַת שָׁלוֹם.
סרוד של צפירה אם יש לו גפים טהור ר"ש בן אלעזר אומר אע"פ שאין לו גפים טמא ומפמה של סלתין טמא מפני שהוא מחזירו לכלי ושל בעלי בתים טהור עד שיחזירו לכלי ר"ש בן יהודה אומר משום ר' שמעון אף של סלתין טהור עד שיחזירו לכלי ר' יהודה אומר של גדלת טמא מושב מפני שעודיהו כלי הבנות יושבות בתוכו וגודלות.כל התלויין הנקובין חבור ור' יוחנן בן נורי אמר אף הרוקי מוסף עליהן תלוי זיני וספטני מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה תלוי בית הלגינין ובית הכוסות התפור טמא קשור וענוב טהור רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר כל התלויין טמאים לא טיהרו אלא תלוי נפה וכברה של בעל הבית אלא בזמן שהוא שני ראשין מצד אחד. כל הבורית טהורה בורית מחרישה טמאה וכל החתיכות טמאות וחתיכה אלתות טהורה.כל הנבלין טהורין ונבלי שרץ טמאין.תוספתא כלים מציעא פרק ה תוס ו
וַתֹּ֨אמֶר דְּלִילָ֜ה אֶל־שִׁמְשׁ֗וֹן עַד־הֵ֜נָּה הֵתַ֤לְתָּ בִּי֙ וַתְּדַבֵּ֤ר אֵלַי֙ כְּזָבִ֔ים הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם־תַּאַרְגִ֗י אֶת־שֶׁ֛בַע מַחְלְפ֥וֹת רֹאשִׁ֖י עִם־הַמַּסָּֽכֶת׃וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָת֔וֹ וַיִּסַּ֛ע אֶת־הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶג וְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל׃מקרא שופטים פרק טז פסוק טז