משנה: כָּל־הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁירִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה מִפְנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַהֲלֹא כָל־הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְֽעֲכֶם֙ אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר: הלכה: הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וְלָא פְלִיגִין. אַשְׁכָּחַת תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵה מַכְשִׁיר בְּשֶׁלְפָּרָה וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. מַה (טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין) [טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי] וְהָיָ֞ה בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶ֣רֶן הַיּוֹבֵ֗ל. מַה טַעֲמָא (דְּרִבִּי יוֹסֵה) [דְּרַבָּנִן]. וְתִיטַ֣ב לָ֭יי מִשּׁ֥וֹר פָּ֗ר מַקְרִין מַפְרִֽיס׃ מַקְרִן כְּתִיב. וְרַבָּנִן. כָּל־הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן וְנִקְרְאוּ שׁוֹפָר חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה שֶׁנִּקְרָא קֶרֶן וְלֹא נִקְרָא שׁוֹפָר. הָתִיבוּן. הֲרֵי שֶׁל יָעֵל הֲרֵי אֵינוֹ קָרוּי לֹא קֶרֶן וְלֹא שׁוֹפָר. מַאי כְדוֹן. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי לִֵוי. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹר.
המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב בפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ר' יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו אמרו לו מעשה בלסטים אחד שנתפס בקפוטקיא והיה יוצא ליהרג ואמר צאו ואמרו לאשתו של שמעון בר כהנא אני הרגתיו בכניסתו ללוד ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו אמר להם משם ראיה שלא אמר אלא הרגנוהו.[הנטען מאשת איש ונתגרשה ע"י אחר ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא] הנטען מן האשה לא ישא אמה ובתה ואחותה אם כנס לא יוציא [גר] ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שחזרו עובד כוכבים ונתגייר עבד ונשתחרר ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא ישראל הבא על השפחה ועל העובדת כוכבים אע"פ שחזרה שפחה ונשתחררה עובדת כוכבים ונתגיירה ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא.חכם שאסר האשה [בנדר] על בעלה ה"ז לא ישאנה א"ר יהודה בד"א בזמן שלא היתה לו אשה או [שהיתה] לו וגרשה מפני [זו] אבל אם [היתה] לו אשה ומתה מותר לישאנה [וכולן שנישאו לאחרים ומתו מותרות לינשא להן וכולן שהיה להם נשים ומתו מותרין לינשא להן] רבי אליעזר אומר כולם שנישאו לאחיהם ומתו מותרות להתיבם [להן אבל החותם על שדה מקח ועל גט אשה לא חששו להם חכמים].תוספתא יבמות פרק ד תוס ז
וְאָמַ֣ר אֵלָ֔יו מָ֧ה הַמַּכּ֛וֹת הָאֵ֖לֶּה בֵּ֣ין יָדֶ֑יךָ וְאָמַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכֵּ֖יתִי בֵּ֥ית מְאַהֲבָֽי׃ {פ}
חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃וְהָיָ֤ה בְכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה פִּֽי־שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ׃מקרא זכריה פרק יג פסוק ט