משנה: הַמַּחֲלִיק בְּצָלִים לַחִין לְשׁוּק וּמְקַייֵם יְבֵשִׁין לְגוֹרֶן נוֹתֵן פֵּיאָה לְאֵלּוּ לְעַצְמָן וּלְאֵלּוּ לְעַצְמָן וְכֵן בַּאֲפוּנִים וְכֵן בְּכֶרֶם. הַמֵּידָל נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל מַה שֶׁשִּׁייֵר. וְהַמַּחֲלִיק מֵאַחַת יָד נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל הַכֹּל. הלכה: תַּנִּי הַמֵּרוֹג חַייָב בִּתְחִילָתוֹ וְחַייָב בְּסוֹפוֹ. וְאֵיי דֵינוֹ מֵירוֹג. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כְּהָדָא דְתַנֵּינָן הַמַּחֲלִיק בְּצָלִים לַחִים לְשׁוּק וּמְקַייֵם יְבֵשִׁין לְגוֹרֶן. אֲמַר רבִּי יוֹסֵי הַדֵּין קִיצְחָה כַּד אַתְּ זְרַע לֵיהּ עֲבִיד בָּצֶל דַּקִּיק. כַּד אַתְּ שְׁתַל לֵיהּ עֲבִיד בָּצֶל רָב. דִּי לָא כֵן מַה נָן אָֽמְרִין הוֹאִיל וְהוּא לִזְרִיעָה יְהֵא פָּטוּר מִן הַפֵּיאָה. וְחִיטִּין לֹא לִזְרִיעָה הֵן. חִטִּין רוּבָּן לַאֲכִילָה וְזֶה רוּבּוֹ לִזְרִיעָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה יֶרֶק חַייָב בְּפֵיאָה. מִינוֹ מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם. מַה עֲבַד לָהּ רְבִּי יוֹסֵי. גָּמוּר הוּא וְאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא לְיַבֵּשׁ. תַּנִּי לֶקֶט קְצִירְךָ וְלֹא לֶקֶט קִיטוּף. רִבִי זְעִירָא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִי יוֹחָנָן הַמְלַקֵּט שִׁבֳּלִין לְעִיסָּתוֹ אֲפִילוּ כָּל־שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַפֵּיאָה. רִבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֲפִילוּ בְמַגָּל. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהוּא שֶׁשִּׁייֵר. וְהָתַנִּי הָיוּ לוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים וְהוּא בּוֹצְרָן וּמַכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט וּמִן הָעָרְלָה וּמִן הָֽרְבָעִי וְחַייָב בְּעוֹלְלוֹת. אָמַר רִבִּי יוּדָן כָּאן בִּגְמוּרוֹת כָּאן בִּשְׁאֵינָן גְּמוּרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילוּ תֵימָא כָאן וְכָאן בִּגְמוּרוֹת. כָּאן וְכָאן בִּשְׁאֵינָן גְּמוּרוֹת. תַּמָּן כְּשֶׁבִּיקֵּשׁ לְאוֹכְלָן עֲנָבִים. בְּרַם הָכָא כְּשֶׁבִּיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן יַיִן עוֹשֶׂה. הָדָא יַלְפָא מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא. הָדָא יַלְפָה מִן הַהִיא שֶׁאִים בִּיקֵּשׁ לְאוֹכְלָן מְלִילוֹת וַאֲפִילוּ לֹא שִׁייֵר. וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא שֶׁאִים בִּיקֵּשׁ לִשְׁתוֹתָן יַיִן וְהוּא שֶׁשִּׁייֶר. הַמֵּידָל נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל מַה שֶׁשִּׁייֵר. תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמֵידַל לְשׁוּק אֲבָל בְּמֵידַל לְבַיִת נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל הַכֹּל. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא דְּתֵימָא בְּשֶׁעִיבָּה עַל מְנָת לְהַדֵּל. אֲבָל אִם עִיבָּה עַל מְנָת שֶׁלֹּא̇ לְהַדֵּל לֹא סוֹף דָּבָר לְבֵיתוֹ אֶלָּא אֲפִילוּ לְשׁוּק נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל הַכֹּל.
למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח בברוך שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך לשוח אינו רשאי שלא לשוח שלא לשוח אינו רשאי לשוח.אלו ברכות שמקצרין בהן המברך על הפירות ועל מצות ברכת הזמן וברכה אחרונה [שבק"ש] ושבבהמ"ז אלו ברכות שמאריכין בהן ברכת תענית וברכות של ראש השנה וברכות יוה"כ מברכות של אדם ניכר אם בור הוא אם תלמיד חכם הוא.אלו ברכות שאין חותמין בהן [בברוך] המברך על הפירות ועל המצות ברכת <המזון> [הזימון] וברכה אחרונה שבברכת המזון ר"י הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבבהמ"ז ומאריך בה.תוספתא ברכות פרק א תוס י
עַל־כֵּ֣ן לֹֽא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃יֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִ֥רְעֲשֽׁוּ הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה׃נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃מקרא תהלים פרק מו פסוק ו