משנה: הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמַּיִם. אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ כְּשֵׁירָה. הלכה: הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וּבָאוּ בָהּ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה. מַה מְקַייֵם רִבִּי שִׁמְעוֹן טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וּבָאוּ בָהּ. כּוּלְּהֹן וְלֹא מִקְצָתָן. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם. עַל כּוֹרְחָהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים שֶׁאִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב מִנְחָתָהּ. שֶׁהִיא כְשֵׁירָה. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאִם הִקְרִיב מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁקָהּ. שֶׁהִיא כְשֵׁירָה. מַה בֵּינֵיהוֹן. מִצְוָה. רַבָּנִין אָֽמְרִין. מִנְחָה הִיא שֶׁהִיא בוֹדְקָתָהּ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּיִם אִין בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. מַה טַעֲמָן דְּרַבָּנִן. מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּבָאוּ בָהּ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּבָאוּ בָהּ. מֲלַמֵּד שֶׁהֵן מְחַלְחְלִין בְּכָל־אֵיבָרֶיהָ. מַה מְקַייֵם רִבִּי שִׁמְעוֹן טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן. מְלַמֵּד שֶׁכָּל־עֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ נִזְכָּרִין לָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. רַבָּנִן אָֽמְרֵי. כּוֹתֵב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה וּמַקְרִיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כּוֹתֵב וּמַקְרִיב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה. כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁמְּחִיקָה סְמוּכָה לְהַשְׁקָיָה. אֶלָּא דְּרַבָּנִן אָֽמְרֵי. כּוֹתֵב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה וּמַקְרִיב. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כּוֹתֵב וּמַקְרִיב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה. תַּנֵּי. לְעוֹלָם הִיא יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ עַד שֶלֹּא תִקָּרֵב מִנְחָתָהּ. קָֽרְבָה מִנְחָתָהּ וְאָֽמְרָה. אֵינִי שׁוֹתָהּ. מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כּוֹרְחָהּ. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. בְּרַם כְּרַבָּנִן כְּבָר שָׁתָת. אֲנָן תַּנִּינָן. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא הָֽיְתָה זָזָה מִשָּׁם. מָאן דְּאָמַר. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. מָאן דָּמַר. לֹא הָֽיְתָה זָזָה מִשָּׁם. רַבָּנִן.
אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאן אֲמַר לָךְ הָכִי? אֲמַר לְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא. אֲמַרוּ: מַאי הַאי דְּקַמַּן? בְּדַקוּ בָּתְרֵיהּ, וְאַשְׁכְּחוּהוּ דְּאַרְמָאָה הוּא וְקַטְלוּהוּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא: שְׁלָם לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא! דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם.רַב כָּהֲנָא חֲלַשׁ. שַׁדְּרוּהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, אֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל בְּדוֹק מַאי דִּינֵיהּ. אֲתָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּנָח נַפְשֵׁיהּ. קַרְעֵיהּ לִלְבוּשֵׁיהּ, וְאַהְדְּרֵיהּ לְקִרְעֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ, וּבָכֵי וְאָתֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ: נָח נַפְשֵׁיהּ? אֲמַר לְהוּ: אֲנָא לָא קָאָמֵינָא. ״וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל״.יוֹחָנָן חָקוֹקָאָה נְפַק לְקִרְיָיתָא. כִּי אֲתָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: חִיטִּין נַעֲשׂוּ יָפוֹת? אָמַר לָהֶם: שְׂעוֹרִים נַעֲשׂוּ יָפוֹת. אֲמַרוּ לֵיהּ: צֵא וּבַשֵּׂר לַסּוּסִים וְלַחֲמוֹרִים, דִּכְתִיב: ״הַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ״. מַאי הֲוֵי לֵיהּ לְמֵימַר? אֶשְׁתָּקַד נַעֲשׂוּ חִיטִּין יָפוֹת. אִי נָמֵי: עֲדָשִׁים נַעֲשׂוּ יָפוֹת.תלמוד בבלי פסחים דף ג עמוד ב
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. אוֹמֵר, הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים: הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה אוֹ בְקָרוֹן אוֹ בְאַסְדָּה, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶש הַקָּדָשִׁים: משנה ברכות פרק ד משנה ז