משנה: מָצָא קְצִיצוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲפִילוּ בְּצַד שְׂדֵה קְצִיצוֹת וְכֵן תְּאֵינָה שֶׁהִיא נוֹטָה עַל הַדֶּרֶךְ וּמָצָא תַחְתֶּיהָ תְאֵנִים מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם גֶּזֶל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. הַזֵּיתִים וְהֶחָרוּבִין חַייָבִין. מָצָא גְּרוֹגְרוֹת אִם דָּֽרְסוּ רוֹב בְּנֵי אָדָם חַייָב וְאִם לָאו פָּטוּר. מָצָא פִילְחֵי דְּבֵילָה חַייָב בְּיָדוּעַ שֶׁמִּדָּבָר גָּמוּר. הֶחָרוּבִין עַד שֶׁלֹּא כִּינְסָן לְרֹאש הַגָּג מוֹרִיד מֵהֶן לִבְהֵמָה וּפָטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר. הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לַדֶּרֶךְ. הָא בֵינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁמָּצָא זֵיתִים תַּחַת זֵיתִים. וְחָרוּבִין תַּחַת חָרוּבִין. אֲבָל אִם מָצָא זֵיתִים תַּחַת חָרוּבִין וְחָרוּבִין תַּחַת זֵיתִים לא בְדָא. וְלֹא בַבָּתִּים הֵן נִדְרָסוֹת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה תִּפְתָּר שֶׁרוֹב דּוֹרְסִין בַּשָּׂדוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת אִם דְּרוּסָה הִיא אִם אֵינָהּ דְּרוּסָה. אָמַר רִבִּי שָׁאוּל פְּעָמִים שֶׁהִיא פוֹקַעַת תַּחַת הַגַּלְגָּל וְהִיא דְּרוּסָה וְהִיא נִרְאֵית שֶׁאֵינָהּ דְּרוּסָה. פְּעָמִים שֶׁהָרֶגֶל דּוֹרְסָתָהּ וְהִיא אֵינָהּ דְּרוּסָה וְנִרְאֵית כִדְרוּסָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר הָדָא דְתֵימָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רוֹב דּוֹרְסִין בְּשָׂדוֹת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב דּוֹרְסִין בְּשָׂדוֹת אוֹתָן שֶׁדָּֽרְסוּ אוֹתָן הַמִּיעוּט הָעֲתִידִין לִדְרוֹס מִצְטָֽרְפִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לִהְיוֹת אוֹכֵל בַּשּׁוּק. כְּהָדָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אֲכִיל בְּשׁוּקָא חָֽמְתֵיהּ רִבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ בַּשׁוּקָא אַתְּ אֲכִיל. וּבָטַל גַּרְמֵיהּ.
הלכה: וְלָמָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר הַמִּזְמוֹרוֹת שֶׁכָּתוּב מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל תִּילִים עַד יַעַנְךָ ײ֨ בְּיוֹם צָרָה. אִם יֹאמֵר לָךְ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ לָמָּה רָֽגְשׁוּ גּוֹיִם לֵית הוּא מִינּוֹן. מִכַּן אָֽמְרוּ הַמִּתְפַּלֵּל וְלֹא נֶעֱנֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי מָנָא רֶמֶז לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְרַבּוֹ תִּשָּׁמַע תְּפִילָּתָךְ.אָמַר רִבִּי סִימוֹן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חוּלְיוֹת שֶׁבְּשִׁדְרָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לָשׁוּחַ בְּכוּלָּן. מַה טַעַם כָּֽל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה ײ֨ מִי כָמוֹךָ.אָמַר רִבִּי לֵוִי כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לַײ֨ בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִּי חוּנָה אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה אִינּוּן. אֱמוֹר לוֹ שֶׁל מִינִין כְּבַר קָֽבְעוּ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְהָֽכְתִיב אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּי כּוֹלֵל שֶׁל מִינִין וְשֶׁל פּוֹשְׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵדִים. וְשֶׁל זְקֵנִים וְשֶׁל גֵּרִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. אִית לָךְ מַסְפְּקָא לְכָל־חָדָא וְחָדָא מִינְהוֹן אַדְכָּרָה.תלמוד ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ג
אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃מקרא שמואל ב פרק כב פסוק מא