משנה: וְאֵילּוּ מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וּמִבֵּית הַשִּׁבְייָה. וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין. וְהַמְנוּדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים. וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהוּתַּר. מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג וְכָל־הָעוֹלִין מִטּוּמְאָה לְטַהֲרָה הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין וּשְׁאָר כָּל־אָדָם אֲסוּרִין׃ הלכה: תַּנֵּי. בַּלְנָרֵי נָשִׁים מוּתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד. הִיא בַּלְנָרֵי נָשִׁים הִיא בַּלְנָרֵי אֲנָשִׁים. מָהּוּ בַּלֵנָרֵי נָשִׁים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרֵי. אַנְטִינַייָא. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד מוּתָּר לְכַבְּסוֹ בַּמּוֹעֵד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְחוּד תְּרֵיי. דִּיהֵא שְׁלַח חַד וְלָבַשׁ חַד. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. בִּגְדֵי קְטַנִּים מַהֶן. אֲמַר לוֹן. כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חְלוּק אֶחָד. בָּעוּן קוֹמוֹי. תַּנִּינָן. אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁלְמֵת. הֲווָת מַטְלָתֵיהּ זְעִירָא וּקְרִיבוֹי בְּעָן מֵיעוֹל לְגַבֵּיהּ. מָהוּ דְּיַתְבוּן פַּלְגּוֹן מִן לְגֵיו וּפַלְגּוֹן מִן לַבַר. אֲמַר לוֹן. ײַעֲלוֹן פַּלְגּוֹן יוֹמָא דֵין וּפַלְגּוֹן לְמָחָר. אָמַר רִבִּי מָנָא. הֵן דַּהֲוִינָן סָֽבְרִין דּוּ מֵקַלְלָהּ חֲמִר. תַּנֵּי. מִטְפְּחוֹת סַפָּרִים אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּמֵי רַגְלַיִם. אֲבָל מְכַבְּסִין אתָן בְּנֶתֶר וּבוֹרִית מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
הלכה: אֵין חַייָבִין עַל שְׁמִיעַת קוֹל אָלָה כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֮ מַשֶּׂ֒גֶת֒. אֵת שֶׁהוּא רָאוּי לָבוֹא לִידֵי דַלּוּת. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לִידֵי דַלּוּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁם֭ לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה. אֵת שֶׁהוּא חַייָב עַל כּוּלָּן חַייָב עַל מִקְצָתָן. וְאֵת שֶׁאֵינוֹ חַייָב עַל כּוּלָּן אֵינוֹ חַייָב עַל מִקְצָתָן. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מֵעַתָּה לֹא יִטָּמֵא בְצָרַעַת. שֶׁאֵינוֹ רָאוּי בְקַלּוֹת וְכֵן דַּלּוּת וְכֵן דַּלֵּי דַּלּוּת. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. מֵעַתָּה אִשָּׁה לֹא תְהֵא חַייֶבֶת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. אֵין הָאִשָּׁה מִבִיאָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְרִבִּי עֲקִיבָה. זֶ֡ה קָרְבַּן֩ אַֽהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו. זֶה הוּא מֵבִיא. אֵינוּ מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה אֲחֶרֶת. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְאֵינוֹ מֵבִיא נְדָבָה. אָמַר לֵיהּ. אִין. חוֹבָה אֵינוֹ מֵבִיא נְדָבָה הוּא מֵבִיא.תלמוד ירושלמי הוריות פרק ב הלכה ו
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מְזַמְּנִין אֶת הַגּוֹי בְּשַׁבָּת, וְאֵין מְזַמְּנִין אֶת הַגּוֹי בְּיוֹם טוֹב, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ.רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי לָא, מִשּׁוּם שִׁיּוּרֵי כוֹסוֹת. אִי הָכִי, דִּידַן נָמֵי! דִּידַן חֲזוּ לְתַרְנְגוֹלִין. דִּידְהוּ נָמֵי חֲזוּ לְתַרְנְגוֹלִין! דִּידְהוּ — אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ.וּלְטַלְטְלִינְהוּ אַגַּב כָּסָא? מִי לָא אָמַר רָבָא: מְטַלְטְלִין כָּנוּנָא אַגַּב קִטְמֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ שִׁבְרֵי עֵצִים!תלמוד בבלי ביצה דף כא עמוד ב