משנה: בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה בְּפַרְס הַפֶּסַח בְּפַרְס עֲצֶרֶת בְּפַרְס הֶחָג וְהֵן גְּרָנוֹת שֶׁל מַעְשַׂר בְּהֵמָה דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר בְּאֶחָד בְּסִיוָן בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב. רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּנִיסָן בְּאֶחָד בְּסִיוָן בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל. וְלָמָּה אָֽמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל וְלֹא אָֽמְרוּ בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב וְאֵי אֶפְשָׁר לְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב לְפִיכָךְ הִקְדִּימוּהוּ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל: הלכה: בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה כוּל׳. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כָּל־הֵן דְּתַנִּינָן פַּרְס פַּלְגָא. [פַּלְגָּא בִשְׁלֹשִׁים יוֹם קוֹדֶם לַמּוֹעֵד שֶׁדּוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹתָיו.] אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁהֵן פִּירְקֵי לֵידָה. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּדֵי שֶׁתָּהֵא בְהֵמָה מְצוּיָה לְעוֹלֵי רְגָלִים. אְמַר רִבִּי יוּדָן. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי בַּל תַּאַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל־הַמַּשְׁהֶא טִיבְלוֹ עוֹבֵר. תַּמָּן תַּנִּינְן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. בֶּן עַזַּיי אוֹמֵר הָאֱלוּלִיִּים מִתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן: אָמַר רִבִּי חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְרִבִּי מֵאִיר. עַד כָּאן הֵן מִתְמַצּוֹת לֵילֵד מְן הַיְּשָׁנוֹת. מִיכָּן וָהֵילַךְ הֵן מַתְחִילוֹת לֵילֵד מִן הַחֲדָשׁוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן אֵילּוּ הַבְּכִירוֹת. וַֽעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר אֵילּוּ הָאֲפֵילוֹת. יִ֝תְרֽוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃ אֵילּוּ וָאִילּוּ נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. אָמַר בֶּן עַזַּאי. הוֹאִיל וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ יְהוּ הָאֱלוּלֵייִם מִתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן: הָא כֵיצַד. נוֹלַד לוֹ בַחֲמִשָּׁה בְאַב וַחֲמִשָּׁה בְאֱלוּל וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁרֵי אֵין מצְטָֽרְפִין. נוֹלַד לוֹ חֲמִשָּׁה בְאַב וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁרֵי הֲרֵי אֵילּוּ מצְטָֽרְפִין. וּבֶן עַזַּאי מַכְרִיעַ עַל דִּבְרֵי תַלְמִידָיו. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי מַייְשָׁא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שֶׁכֵּן נֶחְלְקוּ עָלֵיהָ אָבוֹת הָעוֹלָם. מָאן אִנּוּן אָבוֹת הָעוֹלָם. תַּנָּא רִבִּי יוֹנָה קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. בֶּן עַזַּאי חָבֵר וְתַלְמִיד הָיָה דְרִבִּי עֲקִיבָה. אִין תֵּימַר רַבֵּיהּ. אִית בַּר נַשׁ אֲמַר לְרַבֵּיהּ. הוֹאִיל וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי. עַל חֲלוּקִין אֲנוּ מִצְטָעֲרִין אֶלָּא שֶׁבָּאתָה לַחֲלוֹק עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁוִין. זֹאת אוֹמֶרֶת. בֶּן עַזַּאי חָבֵר וְתַלְמִיד הָוָה לְרִבִּי עֲקִיבָה. אִין תֵּימַר רַבֵּיהּ. אִית בַּר נַשׁ אֲמַר לְרַבֵּיהּ. אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לַחֲלוֹק עָלִינוּ תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל־הַנּוֹלָדִיין בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָֽרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין מִצְטָֽרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי הַגּוֹרֶן וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר הַגּוֹרֶן הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָֽרְפִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת. מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה לֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ לֹא כְחֶנֶט וְלֹא כִשְׁלִישׁ. אִין תֵּימַר כְּחֶנֶט. נִיתְנֵי כָּל־הַמְעוּבָּרִין מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בָאֱלוּל. אִין תֵּימַר כִּשְׁלִישׁ. נִיתְנֵי כָּל־הַנּוֹלָדִין עַד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בּוֹ. רִבִּי שַׁמַּי בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. כִּשְׁלִישׁ עָשׂוּ אוֹתוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְחוסַּר זְמַן נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. קָם רִבִּי מָנָא עִם רִבִּי שַׁמַּי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה אָמַרְתָּ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. הָאֱלוּלִיִּים מִתְעַשְּׂרִין בִּפְנֵי עַצְמָן: לֹא אֲפִילוּ נוֹלַד עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל. אִית לָךְ מֵימַר בֶּן עַזַּאי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא כְרַבָּנִן הִיא. כְּמַַה דְאַתְּ אָמַר עַל דְּרַבָּנִן. מַנִּיחָן לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְהֵן מִתְעַשְּׂרִין עִם בְּנֵי שְׁנָתָן. כֵּן אַתְּ אָמַר עַל דְּבֶן עַזַַּאי. מַנִּיחָן לַגּוֹרֶן הַבָּא וְהֵן מִתְעַשְּׂרִין עִם בְּנֵי אֱלוּל. אָמַר רִבִּי חוּנָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. יָמִים שֶׁהַבְּכוֹר מְחוסַּר זְמַן בָּהֶן עוֹלִין לֹו לְתוֹךְ שְׁנָתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִבִּי יוֹנָה אַבָּא שְׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כָּֽל־הַבְּכ֡וֹר אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָֽרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר וזו׳. הָא כֵיצַד. מִשְּׁעַת לֵידָתוֹ אַתְּ מוֹנֶה לוֹ שָׁנָה.
תַּמָּן תַּנִּינָן. [הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים חַייָבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ. וַאֲסוּרִים לַזָּרִים. וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן. וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.] הֲרֵי אֵלּוּ בִתְרוּמָה וּבְבִכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר׃ תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רַבָּנִן. הֵן דַּתְּ אָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל־הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. נִפְסַל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. מַאי כְדוֹן. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. [בְּרוֹצֶה לוֹכַל. וְהֵן דַּתְּאָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה.] בְּרוֹצֶה לִיגַּע. וְלֹא הוּא רוֹצֶה לוֹכַל הוּא רוֹצֶה לִיגַּע. אֶלָּא מִשּׁוּם [נְטִילַת סֶרֶךְ. וְהָתַנִּינָן. תְּרוּמָה. וְכִי יֵשׁ בִתְרוּמָה מִשּׁוּם] נְטִילַת סֶרֶךְ. אֶלָּא בְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל [גַּב] טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ לֹא כְחוּלִין הֵם. תִּיפְתָּר אוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אוֹ כֵרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילּוּ כְּחוּלִין . רִבִּי לָֽעְזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ כִּתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד׃וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. כָּל־הֵן דְּתַנִּינָן מַטְבִּילִין. בְּאַרְבָּעִים סְאָה אֲנָן קַייָמִין. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹטֵל יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. [אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. אֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת.] כָּאן בְּקוֹדְשֵׁי מִקְדָּשׁ הַמּוּקְדָּשִׁין. וְכָאן בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ.וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ׃ אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא שֶׁחִידְשׁוּ טוּמְאָה לַחַטָּאת. אֶלָּא אָֽמְרוּ. הַמִּיטָּמֵא טוּמְאָה קַלָּה כְמִיטָּמֵא טוּמְאָה חֲמוּרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר טָה֗וֹר. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ אַתְּ אוֹסְפוֹ בְמַגְרֵיפָה אָֽמְרָה תוֹרָה טָה֗וֹר. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְמַתֶּכֶת. וַהֲלֹא פְשׁוּטֵי כְלֵי מַתָּכוֹת טְמֵאִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְעֵץ. לֹא כְעוֹמֵד מַחְמַת דָּבָר טָמֵא הוּא. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּנֶסֶר. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּמַלְתֵּרָא עָבָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָה קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. מַה בֵין אָדָם טָהוֹר לַחַטָּאת לִכְלִי רֵיקָן טָהוֹר לַחַטָּאת. אָמַר לֵיהּ. וְאָסַ֣ף טָה֗וֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִ֣ישׁ. אֶלָּא לִיתֵּן טַהֲרָה מְעוּלָּה לָאִישׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמֵי חַטָּאת וּכְאֶפֶר חַטָּאת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵיסֵּט שֶׁטִּיהַרְתִּי לָךְ בַּשֶּׁרֶץ טִימֵּאתִי לָךְ כָּאן.תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה ה
מצוה להביאם בשבעה כלים ואם הביאן בכלי א' יצא כיצד הוא עושה מביא שעורין ונותן למטה ודבר אחר על גביהן חטין [מלמטן ודבר אחר] על גביהן זיתים על גביהן תאנים למעלה מכולן ומקיפין להם אשכולות של ענבים מבחוץ לא היו עולין יחידים אלא פלכים פלכים לא היו מהלכים כל היום כולו אלא שתי ידות ביום חזני בית הכנסת עולין עמהם ולנין ברחובה של עיר לא היו נכנסים לבתים מפני אהל טומאה וטעונה עולה ושלמים לא היו מתעסקין בהליכה כדרך שמתעסקין בהן בחזירה זמן עצי הכהנים והעם בתשעה באב וטעונין לינה לא היו מתעסקין בהן כדרך שמתעסקין בבכורים כל הדרך כולה הרשות בידו ליתנן לעבדו או לקרובו עד שמגיע להר הבית הגיע להר הבית אפי' אגריפס המלך נוטל את הסל על כתיפו ונכנס עד שמגיע לעזרה הגיע לעזרה דברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי (תהילים ל׳:ב׳) הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות <ומה> שבידן נותנים לכהנים.תוספת הבכורים מין במינו ועיטור הבכורים מין בשאינו מינו תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הוידוי ואין צריך לומר מן הדמאי עיטור הבכורים ממין על מינו מדבר שהוא חייב בבכורים פטור מן הודאי ואין צריך לומר מן הדמאי עיטור הבכורים מין בשאינו מינו דבר שאין חייב בדמאי ואין צריך לומר בודאי עיטור הבכורים ממין על מינו דבר שאין חייב בבכורים או מעמון ומואב אפילו דבר שחייב בבכורים אין מקבלין הימנו.המוכר ספר תורתו אינו רואה סימן ברכה לעולם כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין שלא לשם שמים אינן רואין סימן ברכה לעולם אם היו עוסקין לשם שמים הרי הן בכלל ברכה תגרי שמיטה ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות אינן רואין סימן ברכה לעולם העסוקין לגבוה אם היו עסוקין לשם שמים הרי הן בכלל ברכה.תוספתא ביכורים פרק ב תוס יא