משנה: מֵאֵימָתַי מוֹצִיאִין זְבָלִים לָאַשְׁפָּתוֹת מִשֶּׁיִּפְסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁיָּבַשׁ הַמָּתוֹק. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשֶּׁיִּקָּשֵׁר. עַד כַּמָּה מְזַבְּלִים עַד שָׁלֹשׁ אַשְׁפָּתוֹת לְבֵית סְאָה שֶׁל עֶשֶׂר עֶשֶׂר מַשְׁפֵּלוֹת וְשֶׁל לֶתֶךְ לֶתֶךְ. מוֹסִיפִין עִל הַמַּשְׁפֵּלוֹת וְאֵין מוֹסִיפִין עִל הָאַשְׁפָּתוֹת רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף עַל הָאַשְׁפָּתוֹת. הלכה: מֵאֵימָתַי מוֹצִיאִין כו׳. עַד שֶׁלֹּא פָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה מַהוּ שֶׁיִּהְיֶה מוּתָּר לַעֲשׂוֹת אַשְׁפָּה עַל פֶּתַח חֲצֵירוֹ. סִילָנִי שָׁאַל לְרִבִּי חִייָא בַּר בָּא וְאָסַר לֵיהּ. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר שָׁרָא לֵיהּ וַהֲווֹן אָֽמְרִין דּוּ נְסַב מַעֲשֵׂר וְהוֹרֵי עַל גַּרְמֵיהּ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ דְּלָא לְמֵיסב מַעֲשֵׂר. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִשֶּׁפָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה יְהֵא אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים לְתוֹךְ שְׂדֵה בֵית הַשַׁלְּחִין שֶׁלּוֹ הוּא מוֹצִיא. יוֹדְעִין הֵן בְנֵי עִירוֹ אִם יֵשׁ לֹו בֵּית הַשַּׁלְּחִין אִם אֵין לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָֽמְרָה לֹא חָשׁוּ לְעוֹבְרִין וּלְשָׁבִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר לַעֲשׂוֹת כְּסֶדֶר הַזֶּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מוֹכְרִין וּמוֹצִיאִין זְבָלִים עִם הָעוֹשִׂין שְׁבִיעִית עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. עִם הַגּוֹי וְעִם הַכּוּתִי אֲפִילוּ בִּשְׁבִיעִית וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְרוֹק אֶת הַמַּשְׁפֵּלוֹת. לֹא אָמַר אֶלָּא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְפָרֵיק אֶת הַמַּשְׁפֵּלוֹת. הָא לָצֵאת מוֹצִיא הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהוּא מוּתָּר. וְאִין תֵּימַר שֶׁהוּא אָסוּר יְהֵא אָסוּר מִלְּהוֹצִיא. מִשֶּׁיָּבַשׁ הַמָּתוֹק. פְּקוּעָה. אָמַר רִבִּי מָנָא הָהֵן פְּקוּעָה דְבִקְעָתָה. מִשֶּׁיִּקָּשֵׁר. מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה קְשָׁרִים קְשָׁרִים. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה מִכֵּיוָן שֶׁנִּתְקַשֵּׁר בּוֹ קֶשֶׁר הָעֶלְיוֹן מִיַּד הוּא יָבֵשׁ. וְתַנִּי עֲלָהּ קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אָמַר רִבִּי ירְמְיָה בְּפוֹחֵת מִן הַמַּשְׁפֵּלוֹת הָא שְׁתַּיִם מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּפָּחוֹת מִן הַמַּשְׁפֵּלוֹת הָא שְׁתַּיִם אָסוּר. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן כְּשִׁיעוּר כְּהָדָה דְתַנֵּי אֵין מוֹסִיפִין לֹא עַל הַמַּשְׁפֵּלוֹת וְלֹא עַל הָאַשְׁפָּתוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹסִיפִין עַל הַמַּשְׁפֵּלוֹת וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָאַשְׁפָּתוֹת. וּמוֹסִיפִין עַל הַמַּשְׁפֵּלוֹת לֹא בִכְשִׁיעוּר. וְדִכְװָתָהּ מוֹצִיאִין עַל הָאַשְׁפָּתוֹת אֲפִילוּ בִכְשִׁיעוּר.
אלו הן מיני חסיות הלוף והשום והבצלים והקפלוטות ר' יהודה אומר אין לך מיני חסיות אלא קפלוט בלבד.ר' יוסי אומר כובשין בצלין של תרומה בחומץ של חולין ואין כובשין בצלין של תרומה בחומץ של תרומה ואין צריך לומר בצלים של חולין בחומץ של תרומה ר' עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין עם הבשר בשר בבשר אסור [וכולן שנתבשלו זה עם זה הרי אלו] אסורין רבי אליעזר אומר כבד אוסרת ונאסרת רבי ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה אומר שלוקה אוסרת ואינה נאסרת [מתובלת] אוסרת ונאסרת.ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם אסורות ואם לאו מותרות ביצים ששלקן ומצא באחת מהן אפרוח אם יש בהן בנותן טעם אסורות ואם לאו מותרות גיעולי ביצים מותרין באכילה ביצים מוזרות נפש יפה תאכל מצא באחת מהן דם זורק את הדם ואוכל את השאר.תוספתא תרומות פרק ט תוס ו
נזק וחצי נזק וכו': נזק היינו חבלות משום דקא בעי למיתנא חצי נזק תני נמי נזק שלםחצי נזק נמי היינו חבלות תנא ממונא וקתני קנסאהניחא למאן דאמר פלגא ניזקא קנסא אלא למאן דאמר פלגא ניזקא ממונא מאי איכא למימרתלמוד בבלי סנהדרין דף ג עמוד א