משנה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר. וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃ כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר וְהַנָּשִׂיא כַהֶדְיוֹט׃ הלכה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא כול׳. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּתִיב כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָיו֭ אֲנִ֥י יי. כִּבְיָכוֹל מָה אֲנִי בִגְדוּלָּתִי אַף אַהֲרוֹן בִּגְדוּלָּתוֹ. אָמר רִבִּי אָבוּן. קָדוֹשׁ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ. כִּבְיָכוֹל אֲנִי בִקְדוּשָּׁתִי אַף אַהֲרוֹן בִּקְדּוּשָּׁתוֹ. רִבִּי חֲנִינָה כְתוֹבָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְּׁלֹשָׁה. אִין תֵּימַר בְּבֵית דִּין שֶׁלְכ״ג. נִמְצָא עֲלִייָתוֹ יְרִידָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה. מַה מַחֲזִרִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מוטָּב דִּינוֹן מַחֲזִרִין לֵיהּ דּוּ קְטַלּוֹן לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי יוּדָה נְשִׂיאָה וְכָעַס. שָׁלַח גּוֹתִּיִין לְמִיתְפַּשׂ יַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַעֲרַק בְּדָא דְמוּגְדָּלָא. וְאִית דָּֽמְרִין בְּרָה דִכְפַר חִיטַּיָּא. סְלִיק רִבִּי יוֹחָנָן לְבֵית ווַעֲדָא. סְלִק רִבִּי יוּדָה נְסִייָא לְבֵית ווַעֲדָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֵית מָרִי אֲמַר לוֹן מִילָּה דְאוֹרַייָא. שְׁרֵי טְפַח בְּחָדָא יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּבְחָדָא יָדָא טַפְּחִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו. אִין לֹא בֶן לָקִישׁ לֹא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְאָנוּ מְפַתְּחָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּרָא דְמוּגְדָּלָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא וְאַתְּ נְפִיק לְקַדְמֵיהּ. שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן גַּבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עֲתֵיר לָךְ מִילָּה דְאוֹרַייָא דִּנְשִׂייָא נְפִיק לְקַדְמָךְ. נְפַק לְקַדְמוֹן. מַר. דֵּיגְמַא דִידְכוֹן דָּמֵי לְבָֽרְיֵיכוֹן. כַּד אֲתַא רַחֲמָנָא לְמִפְרַק יַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעַצְמוֹ. דִּכְתִיב וְעָֽבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֘יִם֘ בַּלַּיְ֣לָה הַזֶּה֒. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוּא וְכָל־דּוֹרְגּוֹן דִּידֵיהּ. אֲשֶׁר הָלַךְ אֱלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־אֱ֠לֹהִים. אָֽמְרִין לֵיהּ. מַה חֲמִיתָהּ מֵימוֹר לָן הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוֹן סָֽבְרִין. מַה דְחִיל מִינְּכוֹן הֲוִינָא מְנַע אוּלְפָּנֵיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַ֖ל בָּנָיי כִּ֠י לֹא טוֹבָ֤ה הַשְּׁמוּעָה וגו׳. מַֽעֲבִרִ֖ים עַם־יְי. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ.
לַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרוֹאֶה בֶּֽאֱמֽוּנָתָֽם׃ בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָֽיְתָה שָׁם. שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עָלוּ מִן הַגּוֹלָה. יְדַעְיָה חָרִים פַּשְׁחוּר וְאִמֵּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שְׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָֽמְדוּ הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן וְעָשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע גּוֹרָלוֹת וְהִטִּילוּם בְּקַלְפֵּי. וּבָא יְדַעְיָה וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא חָרִים וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. [וּבָא פַשְׁחוּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא אִמֵּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ.] וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָֽמְדוּ רָאשֵׁי מִשְׁמָרוֹת וְעָשׂוּ עַצְמָן בָּתֵּי אָבוֹת. וְיֵשׁ מִשְׁמָר שְׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה שִׁבְעָה שְׁמוֹנָה תִשְׁעָה. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שְׁלֹשָׁה מַקְרִיבִין שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין אַרְבָּעָה יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁשָּׁה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאֶחָד מַקְרִיב שְׁנֵי יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁבְעָה כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מַקְרִיב אֶת יוֹמוֹ. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שְׁמוֹנָה שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין יוֹם אֶחָד. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ תִשְׁעָה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַרְבַּע מַקְרִיבִין שְׁנֵי יָמִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁקָּֽבְעוּ עַצְמוֹן לְעוֹלָם. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בַשַּׁבָּת הָיָה בַשַּׁבָּת לְעוֹלָם. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְעוֹלָם. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין עַל כָּל־מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַגְרִילִין עַל כָּל־ שָׁבוּעַ וְשָׁבוֹעַ.רִבִּי הֲוָה מַמְנֵי תְּרִין מִינּוּיִין. אִין הֲווּן כְּדַײ הָיוּ מִתְקַייְמִין. וְאִין לָא הֲווּן מִסִתַּלְּקִין. מִדְּדָמָךְ פְּקִיד לִבְּרֵיהּ. אֲמַר. לָא תַעֲבִיד כֵּן אֶלָּא מְנִי כוּלְּהוֹן כְּחָדָא. וּמְנִי לְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה בְּרֹאשָׁה. וְלָמָּה לָא מְנִיתֵיהּ הוּא. אָמַר רִבִּי דְּרוֹסָה. בְּגִין דְּצַווְחִין עֲלוֹי צִיפּוֹרָאֵײ. וּבְגִין צְווָחָה עָֽבְדִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. עַל שֶׁהֵשִׁיבוֹ טַעַם בָּרַבִּים. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי. וְזָֽכְר֨וּ פְלִֽיטֵיהֶם אוֹתִ֗י וְהָי֣וּ אֶל־הֶֽהָרִ֗ים כְּיוֹנֵ֧י הַגֵּֽאָי֛וֹת כּוּלָּם֖ הוֹמִיּוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הֵן קָרִיתָהּ. אֲמַר לֵיהּ. קֳדָם רַב הַמְנוּנָא דְבָבֶל. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחוֹת לְתַמָּן אֱמוֹר לֵיהּ דִּמְנִייָתָךְ חֲכִים. וִיֵדַע דְּלָא מִיתְמַנִּי בְיוֹמוֹי. מִן דִּדְמָךְ בָּעָא בְּרֵיהּ מַמְנִיתֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלֵיהּ מִתְמַנְייָא. אֲמַר. לֵית אֲנָא מְקַבֵּל עָלַי מִתְמַנְייָא עַד זְמַן דִּתְמַנִּי רִבִּי פַס דְּרוֹמָא קָמַײ. וַהֲוָה תַמָּן חַד סָב. אֲמַר. אִין חֲנִינָה קֳדָמַײ אֲנָא תִינְייָן. אִין רִבִּי פַס דְּרוֹמַיָּא קֳדָמַײ אֲנָא תִינְייָן. וּקֵבִיל עֲלוֹי רִבִּי חֲנִינָה מִתְמַנְייָא תְּלִיתָאִי.תלמוד ירושלמי תענית פרק ד הלכה ב
עריבה גדולה של חרס אע"פ שבאה במדה טמאה נפחתה במוציא זיתים אע"פ שהוא מטה על צדה ולש בה טהורה שמתחלה לא לכך נעשית.המביא ארניות ותנורין וספלים וכלי חרש מחוצה לארץ לארץ עד שלא הוסקו טמאין משום ארץ העמים וטהורין משום כלי חרש הוסקו טמאין משום כלי חרש וטהורין משום ארץ העמים נמצאת אומר בשעת שהן טמאין משום ארץ העמים טהורים משום כלי חרש ובשעת שהם טמאים משום כלי חרש טהורים משום ארץ העמים הביא עפר ממקום הטומאה ונבלו במקום הטהרה או ממקום הטהרה ונבלו במקום הטומאה טמא נבלו על גבי הסלע אפילו במקום הטהרה טמא. הלובן לבנים בבית הפרס במקום הטומאה טמא במקום הטהרה טהור ר' שמעון אומר אפילו לבינה מבית הפרס ממקום הטומאה טהור שלא אמרו אלא גוש כברייתו. חזקת חרסין הנמצאין בכל מקום טהורין חוץ מן הנמצאין בבית היוצר מפני שרובן מן הגסטראות חרש שפירש מדפנה של חבית ומן דפנה של קדרה ר' שמעון בן אלעזר אומר משם ר"מ וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו כדרך קבלתה טמאה שלא כדרך קבלתה טהורה ניטלה האוזן ונשבר החידוד ר' יהודה מטמא וחכמים מטהרין שכלי שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם.חבית שנפחתה ומקבל על דפנה או שנחלקה כמין שתי עריבות ר' יהודה מטהר וחכמים מטמאין שמתחלה לכך נעשית להיות מוטה על צדה ומוציא מה שבתוכו לצדדין ואם היתה גיסטרא הרי זו טהורה שלא אמרו שירין לשירין אלא שירין לכלים איזו היא גיסטרא כל שנסדקין אזניה ואפילו אחת מהן נסדקה למטה מאזניה אע"פ שאזניה קיימות הרי זו כגיסטרא ואם מתחלה עשאה יד של אזנים נדונת כחבית היתה מוטה על צדה כמין קתדרא הוא הדבר כל המתקבל עמה מים בשעה שהוא מערה משקין לתוכה מטמא במגע ובאויר כל שאין מקבל עמה מים בשעה שמערה משקין לתוכה מטמא במגע ואין מטמא באויר.תוספתא כלים קמא פרק ג תוס ו