משנה: כָּל־גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה פָּסוּל. כֵּיצַד הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל הַסּוֹפְרִים מַקְרִים אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ פְלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמַר זֶה שְׁמִי וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי פָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ. יוֹתֵר מִיכֵּן כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ שְׁמִי כִשְׁמָךְ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְשֵׁם אִשְׁתְּךָ פָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ. יוֹתֵר מִיכֵּן יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִין כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. יוֹתֵר מִיכֵּן אָמַר לַלִּיבֶּלָּר כְּתוֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ פָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ. הלכה: כָּל־גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה כול׳. מַהוּ מַקְרִין. מְלַמְּדֵי תִינּוֹקוֹת. מָהוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. תַּמָּן לֹא נִכְתַּב לְשֵׁם גֵּט. בְּרַם הָכָא נִכְתַּב לְשֵׁם גֵּט. מָהוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. תַּמָּן (תַּנִּינָן) לֹא נִכְתַּב לֹא לִשְׁמוֹ וְלֹא לִשְׁמָהּ. בְּרַם הָכָא נִכְתַּב לִשְׁמוֹ וְלֹא נִכְתַּב לִשְׁמָהּ. מָהוּ יוֹתֵר מִכֵּאן. תַּמָּן לֹא נִכְתַּב לִשְׁמוֹ וְלֹא נִכְתַּב לִשְׁמָהּ. בְּרַם הָכָא נִכְתַּב לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמָהּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ כְּרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. רַב אָמַר. כּוּלְּהֵם אֵינָן פְּסוּלִין חוּץ מִן הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא פָּסוּל. אִיסִּי אָמַר. כּוּלָּן פְּסוּלִין חוּץ מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ פָסוּל. רִבִּי בָּא בַּר חִינְנָא אָמַר. כּוּלָּן פְּסוּלִין. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָֽמְרָה. כּוּלָּן פְּסוּלִין. דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַּטּוֹפֶס פָּסוּל. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה. כּוּלָּן אֵינָן פְּסוּלִין. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַּטּוֹפֶס כָּשֵׁר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָֽמְרָה. כּוּלָּן אֵינָן פְּסוּלִין. רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. כְּתַב קִידּוּשִּׁין שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ מָהוּ שֶׁיִּתְפְּסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. מִן מַה דִּצְרִיכִין לָהּ בְּגִיטִּין שֶׁאֵינָן פְּסוּלִין לְפוּם כֵּן שָׁאַל לָהּ בְּקִידּוּשִׁין. אִין תֵּימַר. צְרִיכִין לָהּ בְּגִיטִּין. לֹא יִשְׁאַלֶינָּהּ בְּקִידּוּשִׁין. מָה אִם גִּיטִּין עַל יְדֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁמָהּ וְכָתַב שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לֹא נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. קִידּוּשִׁין שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמָהּ וְכָתַב שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּתְפְּסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. וּתְהֵא פְשִׁיטָה לֵיהּ הָא. כֵּן הוּא פְשִׁיטָא לֵיהּ. הוֹאִיל וְלֹא לָֽמְדוּ כְּתַב קִידּוּשִׁין אֶלָּא מִגֵּירוּשִׁין. מַה בְּגֵירוּשִׁין אֵינָהּ מְגוּרֶשֶׁת אף בְּקִידּוּשִׁין אֵינָהּ מְקוּדֶשֶׁת. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְתֵימַר. גֵּט אֶחָד פָּסוּל בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. וְדִכְװָתָהּ וְהֵן שְׁנֵי גִיטִּין פְּסוּלִין בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. אָמַר לֵיהּ. בָּעוּ. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן שְׁנֵי גִיטִּין שֶׁשִּׁילְחוּ שְׁנַיִם וְנִתְעָֽרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לָזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לָזוֹ. תַּמָּן זֶה כָרוּת לִשְׁמָהּ וְזֶה כָרוּת לִשְׁמָהּ. תַּעֲרוֹבֶת הִיא שֶׁגָּֽרְמָה. בְּרַם הָכָא לֹא זוֹ כָרוּת לִשְׁמָהּ וְלֹא זוֹ כָרוּת לִשְׁמָהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ יֵעָשֶׂה כְּמוֹ שֶׁהָיָה כָרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם דְּרִבִּי ביבון. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנֵּי. אָמַר לְאוּמָן עֲשֵׂה לוֹ שְׁנֵי זוֹגִין. אֶחָד לַקַּרְקַע וְאֶחָד לִבְהֵמָה. עֲשֵׂה לוֹ שְׁנֵי מַחֲלָצוֹת. אַחַת לִישִׁיבָה וְאַחַת לְאוֹהָלִים. עֲשֵׂה לוֹ שְׁנֵי סַדִינִין. אֶחָד לִשְׁכִיבָה וְאֶחָד לְעוֹרוֹת. עַד שֶׁיְּפָֽרְישֵׁם בְּטָהֳרָה. רִבִּי שִׁמעוֹן מְטָהֵר עַד שֶׁיְּפָֽרְישֵׁם בְּטוּמְאָה. כְּמָה דְּהוּא אָמַר תַּמָּן. עַד שֶׁיְּהֵא כְּלִי מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. כָּךְ הוּא אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא כְרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּשֵׁם רִבִּי ביבון בַּר חִייָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְתַנֵּי כֵן. כָּל־הַּתְּנָאִים פּוֹסְלִין בַּגֵּט. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֶת שֶׁהוּא פוֹסֵל בַּפֵּה פּוֹסֵל בִּכְתָב. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל בַּפֵּה אֵינוֹ פוֹסֵל בִּכְתָב. הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל־אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. הוֹאִיל וְהוּא פוֹסֵל בַּפֶּה פּוֹסֵל בִּכְתָב. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז. הוֹאִיל וְאֵינוֹ פוֹסֵל בַּפֵּה אֵינוֹ פוֹסֵל בִּכְתָב. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁבִּיטֵּל תְּנָאוֹ. אֲבָל אִם לֹא בִיטֵּל תְּנָאוֹ אַף רִבִּי מוֹדֶה. הֲרֵי הוּא אָמַר. כָּל־הַתְּנָאִין שֶׁהִתְנִינוּ בַגִּיטִּין דְּלֹא כְרִבִּי. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. תַּמָּן בַּכּוֹתֵב עַל מְנָת כֵּן. בְּרַם הָכָא בַּנּוֹתֵן עַל מְנָת כֵּן. רִבִּי עֶזְרָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָדָא אָֽמְרָא אֵין תּוֹפְשִׂין כְּרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. מָן אַתְּ בָּעֵי. מִן רִבִּי. כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה פוֹסֵל בַּטּוֹפְסִין. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּל־הַתְּנָאִין פּוֹסְלִין בַּגֵּט. דִּבְרֵי הַכֹּל. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וַעֲבַד כְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. שָֽׁבְקִין רִבִּי יוֹחָנָן וְעָֽבְדִין כְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר לֵיהּ. הוֹרָיוֹתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הוֹרָייָה וְהוֹרָייָתָא דְּרֵֵישׁ לָקִישׁ לָאו הוֹרָייָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. לֹא רֵישׁ לָקִישׁ פְּלִיג עַל רִבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא מַתְנִיתָא שָׁמַע וְעָמַד עָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא דְּרֵישׁ לָקִישׁ מַתְּרִיס לָקֳבֶּל רִבִּי יוֹחָנָן בְּגִין דְּאִיתְפְּלִיג עֲלֵהּ אֶלָּא בְּגִין מַפְקִין עוֹבַד מִינֵּיהּ. כַּד שָׁמַע מַתְנִיתָא הוּא סָמַךְ עֲלֵיהּ. כַּד דְּלָא שָׁמַע מַתְנִיתָא הוּא מְבַטֵּל דַּעְתֵּיהּ מִקּוֹמֵי דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן.
בני העיר שאין להם מי שיקרא את ההלל [הולך] לבית הכנסת [וקורא] פ' ראשון [והולכין] ואוכלין ושותין וחוזרין וגומרין את כולו ואם א"א להם כן גומרין את [כולו הלל] אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו ר"א בן פרטא [היה פושט בו] דברים ר' [היה] כופל [בו] דברים.ר"א אומר חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא יישנו ר' יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא פרפרת אחת אפילו לא טבל אלא חזרת אחת חוטפין מצה לתנוקות בשביל שלא יישנו עד היכן הוא אומר ב"ש אומרים עד אם הבנים שמחה [וב"ה] אומר עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה אמרו ב"ש וב"ה [וכי] כבר יצאו [שמזכירין] יציאת מצרים אמרו להם ב"ה אפילו הוא ממתין עד קרית הגבר הרי אלו לא יצאו עד שש שעות ביום היאך אומר את הגאולה ועדיין לא נגאלו.[המצה החזרת והחרוסת] אע"פ שאין חרוסת מצוה ר' אליעזר בר' צדוק אומר מצוה במקדש מביאין לפניו גופו של של פסח [מעשה ואמר להם ר"א ב"ר לתגרי לוד בואו וטלו לכם תבלי מצוה].תוספתא פסחים פרק י תוס ח
יֵשׁ מֵהֶן פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְיֵשׁ מֵהֶן מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה.רַב הוּנָא חֲצַדוּ לֵיהּ חֲצָדָא בְּמוֹעֲדָא. אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לְרַב הוּנָא טוֹחֲנִין קֶמַח בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר. דָּבָר שֶׁאָבוּד בַּמּוֹעֵד — מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אָבוּד בַּמּוֹעֵד — אָסוּר.בַּמָּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּתְלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, אֲבָל מְחוּבָּר לַקַּרְקַע — אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ אָבוּד אָסוּר. וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וְזוֹרֶה וּבוֹרֵר וְטוֹחֵן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָדוּשׁ בְּפָרוֹת!תלמוד בבלי מועד קטן דף יב עמוד ב