משנה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין. יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְאֵינָה שֶׁבִּיכֵּירָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּיכֵּר רִימּוֹן שֶׁבִּיכֵּר קוֹשְׁרָן בְגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֶלּוּ בִּיכּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּיכּוּרִין מֵאַחַר שֶׁיִּתָּֽלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע. הלכה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין כול׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לֹא קָרָא שֵׁם בְּתָלוּשׁ לֹא קִידְּשׁוּ אֵינָן מְדַמְּעִין אֵין חַייָב עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ לַחוֹמָה. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה. בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. אֲפִילוּ בוֹסֵר אֲפִילוּ פַגִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַה בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה פֶּרִי. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי. בִּיכּוּרֵי יִיחוּר מַהוּ שֶׁיַּתִירוּ חֲנָטוֹ. תַּנֵּי הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הַבִּיכּוּרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. פֵּיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. רֵאשִׁית הַגֵּז אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה טְמֵיאָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַה אִית לָךְ. כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלֵיסִין וְהֶחָרוּבִין וּשְׂעוֹרִין שֶׁבְּאֶדּוֹם.
שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ מַהוּ? הָנֵי וַדַּאי חַד שִׁיעוּרָא נִינְהוּ, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי — לָא.וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר: שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ כֵּיוָן דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי כְּמַאן דְּמַנְּחָא בִּכְלִי דָּמֵי, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי נְבֵלָה שֶׁנִּימּוֹחָה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּנִימּוֹחָה הָוְיָא לַיהּ מַשְׁקֶה, אוֹ דִּלְמָא הַאי אוּכְלָא הוּא.וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר דְּאוּכְלָא הוּא, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שִׁכְבַת זֶרַע, מַהוּ? וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר כֵּיוָן דְּמִיתְעַקְּרָא הָוְיָא לַהּ כִּי אוּכְלָא, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי מֵי חַטָּאת וּמֵי חַטָּאת צָפִין עַל גַּבֵּי הַמַּיִם, מַהוּ? לָא יָדְעִינַן, תֵּיקוּ.תלמוד בבלי נזיר דף סד עמוד א
רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אָמַר. שְׁבוּעָה חִיטִּין וְחִיטִּין אֵין לְךָ בְיָדִי. מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. לֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְלֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מְקוֹמוֹת הַרְבֶּה עָשׂוּ אוֹתָן כְּמִינִין הַרְבֶּה. אִילּוּ מַר. לֹא מאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. יֵאוּת.רִבִּי חַגַּײ בָעֵי. י׳ שְׁבוּעוֹת אֵין לָךְ בְיָדִי. מָהוּ.רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. שְׁבוּעָה שְׁבוּעָה אֵין לְךָ בְיָדִי. מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נִשְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוּכְלֶינָּה. וַאֲכָלָהּ. חַייָב אַחַת. מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר זוֹ. הָא לֹא הִזְכִּיר זוֹ חַייָב בְּכָל־אַחַת וְאַחַת. אַף בִּשְׁבוּעַת בִּיטּוּי כֵן. שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל נְבֵילָה וּפַת חִיטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כּוּסְמִין. מֵאַחַר שֶׁפָּטוֹר עַל הַנְּבֵילָה פָּטוּר עַל הַשְׂאָר.תלמוד ירושלמי שבועות פרק ה הלכה ג