משנה: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵלִים וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָֽבְדוּ שִׁילֵּם וְלָא רָצָה לִישָּׁבַע שֶׁהֲרֵי אָֽמְרוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא. נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם לְמִי שֶׁהַפִּיקָּדוֹן אֶצְלוֹ. נִשְׁבָּע וְלָא רָצָה לְשַׁלֵּם נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפִּיקָּדוֹן. הלכה: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול׳. מֲנָן תֵּיתֵי לֵיהּ. אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵיבָה. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. אִם אֵינוֹ עִנְייָן לוֹ תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְשֶׁלְּפָנָיו. רִבִּי [ ] עָאַל לְפִירְקָא דְרִבִּי יוּדָן. אָמַר קוֹמֵיהּ הָדָא. אָמַר לֵיהּ. אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. נִשְׁבָּע וְלָא רָצָה לְשַׁלֵּם נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם. לְבַעַל הַפִּיקָּדוֹן. וִישַׁלֵּם לְמִי שֶׁהַפִּיקָּדוֹן אֶצְלוֹ. רִבִּי נָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. לְמָקוֹם שֶׁהַקֶּרֶן מְהַלֵּךְ שָׁם הַכֶּפֶל מְהַלֵּךְ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי נָסָה מוֹסִיף בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא סוֹף דָּבָר שִׁילֵּם אֶלָּא מִיכֵּוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לְשַׁלֵּם כְּמִי שֶׁשִּׁילֵּם. אָמַר. מְשַׁלֵּם אֲנִי. חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא שָׁלַח בּוֹ יָד. אָמַר. נִשְׁבָּע אֲנִי. וְרָאָה אוֹתָן שֶׁמְגַלְגְּלִין עָלָיו שְׁבוּעוֹת אֲחֵרוֹת וְחָזַר וְאָמַר. מְשַׁלֵּם אֲנִי. חוֹשְׁשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא חִייְבָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה שְׁבוּעָה לְהַחֲמִיר עָלָיו אֶלָּא לְהָקֵל. שֶׁאִם רָצָה לְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וְאִם רָצָה לִישָּׁבַע יִשְׁבָּע. הָיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה בְאוֹנֶס הָדָא הִיא דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הַמּוֹכֵר קְנָסָיו לְאַחֵר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. הָיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה בִפְשִׁיעָה הֲרֵי הוּא בִכְלָל יְשַׁלֵּם. וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הַגְּנֵיבָה לְמִי מְשַׁלֵּם. לָרִאשׁוֹן אוֹ לַשֵּׁינִי אוֹ לִשְׁנֵיהֶן.
הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי וכו׳. מָה נָן קַייָמִין. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. ש̇ס̇ה̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. וְאִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. ש̇נ̇ד̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכָה.תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה אֶלָּא שֶתָּלָה לוֹ נְזִירוּתוֹ.תלמוד ירושלמי נזיר פרק א הלכה ה
ואמר שמואל לא קדושים בתמורה ולא מקדישין לעשות תמורה סמי מיכן טומטוםת"ש ר' אלעזר אומר חמשה לא קדושים ולא מקדישין ואלו הן הטריפה והכלאים ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס וכי תימא ה"נ סמי מיכן טומטום הוו להו ארבעה אפיק טומטום ועייל יתוםלימא כתנאי רבי אילעאי אומר משום ר' ישמעאל אנדרוגינוס בכור הוא ומומו עמו וחכמים אומרים אין קדושה חלה עליו ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש הרי הוא אומר הזכר וכל מקום שנאמר זכר אינו אלא להוציא טומטום ואנדרוגינוסתלמוד בבלי בכורות דף מב עמוד א