כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה ואין מקיימין עליה עד שתהא גרופה וקטומה גחלים שעממו או [שהדליק] עליהן נעורת של פשתן הרי הן כקטומות שתי כיריים המתאימים אחת גרופה וקטומה ואחת שאינה גרופה [ואינה קטומה מקיימין] על גבי גרופה וקטומה ואין [מקיימין] ע"ג שאינה גרופה וקטומה ומה הן [מקיימין] עליה ב"ש אומרים אין מקיימין עליה כלום וב"ה אומרים חמין אבל לא תבשיל עקר את המיחם הכל מודים שלא יחזיר דברי ר"מ רי"א בש"א חמין אבל לא תבשיל וב"ה אומרים חמין ותבשיל עקר בש"א לא יחזיר ובה"א יחזיר. השוכח [תבשיל] ע"ג כירה וקדש עליו היום בשוגג יאכל במזיד לא יאכל בד"א בתבשיל שלא בשל כל צרכו וחמין שלא הוחמו כל צרכן אבל תבשיל שבשל כל צרכו וחמין שהוחמו כל צרכן הרי אלו מותרין מפני שרע להן ר"י אומר חמין שהוחמו כל צרכן הרי אלו מותרין מפני שרע להן אבל תבשיל שבשל כל צרכו כל המצטמק ויפה לו כגון כרוב ופול ובשר טרוף אסור וכל המצטמק ורע לו מותר. המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג יאכל [במוצאי] שבת במזיד לא יאכל ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל [במוצאי] שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל לא [לו ולא לאחרים כלל אמר] ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור לו ולאחרים ודבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאה בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא לו ולא לאחרים. השוחט בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל פירות שלקטן בשבת בשוגג [יאכלו] למוצאי שבת במזיד לא [יאכלו]. התורם והמעשר בשבת בין בשוגג בין במזיד מעשרותיו מעשר המטביל כלים בשבת בין בשוגג בין במזיד עלו ידי טבילה. הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני מה אמרו הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור [מפני] שמונין לשביעית ואין מונין לשבתות ד"א נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות ר' יהודה אומר חלוף הדברים בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור בשביעית בשוגג יקיים במזיד [יעקור] רבן שמעון בן גמליאל אומר מגלגלין ביצים ע"ג [סיד] רותח [ואין] מגלגלין ביצים על גבי עפר רותח.
אחד שיירה ואחד יחיד [עושין להם מחיצה ר' יהודה אומר לא ירבה ליחיד יתר מבית סאתים ואין שיירה פחותה משלשה] אחד שיירה ואחד מחנה [מה בין שיירה למחנה] אלא אוהלים שבשיירה חייבין בעירוב שבמחנה פטורין מן העירוב [ושאר שאין] להם אוהלים הרי הן כשרוין בחצר מחנה היוצא למלחמת הרשות מותרין [לגזול] עצים יבשין [ור'] יהודה בן תימא אומר [שורין] בכל מקום [ומקום שנהרגין] שם נקברין.רבי אליעזר אומר הגנה והקרפף [שהיא שבעים] ושירים על שבעים ושירים [מוקפת] גדר גבוה י' טפחים וכן אם [היה ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה בשבת יתר] אמה אחת אין מטלטלין בתוכה [בשבת] וכן היה רבי אליעזר אומר קרפף הסמוך לעיר ויש בארכו שבעים ושירים אין מטלטלין בתוכה [בשבת] ר"ש אומר אפי' עשר קרפיפות זה לפנים מזה [והיה] אחד מהן בית דירה או [שהיה] א' מהן סמוך לעיר מטלטלין בכולן.בורגנין שבשדה בית סאתים מותר יתר על בית סאתים אסור אבל דיר [או סהר] או מוקצה [או חצר אפי' יתר מבית סאתים מותר אפילו] בית עשרה כורין מותר כלל אמר רשב"א כל אויר [שהוא תשמיש] לבית דירה כגון דיר [או סהר או חצר או מוקצה] אפילו בית חמשת כורין [ואפילו] בית עשרה כורין מותר וכל בית דירה [שהוא תשמיש] לאויר כגון בורגנין [שבשדה] בית סאתים מותר יתר [על בית] סאתים אסור.תוספתא עירובין פרק ב תוס ז
אֵין פּוֹדִים לֹא בָעֵגֶל, וְלֹא בַחַיָּה, וְלֹא בַשְּׁחוּטָה, וְלֹא בַטְּרֵפָה, וְלֹא בַכִּלְאַיִם, וְלֹא בַכּוֹי. רַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר בַּכִּלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה, וְאוֹסֵר בַּכּוֹי מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. נְתָנוֹ לַכֹּהֵן, אֵין הַכֹּהֵן רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ עַד שֶׁיַּפְרִישׁ שֶׂה תַחְתָּיו:
הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כַּחֲמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִקָּבֵר, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ שֶׁל טָלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִקָּבֵר, וְהַטָּלֶה לַכֹּהֵן:
לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ, עוֹרְפוֹ בְקוֹפִיץ מֵאַחֲרָיו וְקוֹבְרוֹ. מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג), וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. מִצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא), אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ. מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה, בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה, אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם. מִצְוַת גְּאֻלָּה בָּאָדוֹן הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךְ:
משנה בכורות פרק א משנה ח