הנודר מן התבשיל אסור בצלי [ובשלקות] ובמבושל ואסור [באימרות] רכות מפני שהחולין אוכלין בהן פתן. הנודר מן היורד לקדירה מותר ביורד לאלפס [ביורד] לאלפס אסור ביורד לקדרה מן הנעשין בקדירה מותר [בנעשין] באלפס מן [הנעשין] באלפס מותר [בנעשין] בקדירה מן היורד לתנור אין אסור אלא [מן הפת בלבד מן הנעשין בתנור] אסור בכל הנעשין בתנור [הנודר מן הקיים מותר בגבינה מן הגבינה מותר בקיים] הנודר מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב ר' יהודה אומר [אמר קונם בשר שאני טועם] אסור בו [ברוטבו ובקיפה] מן השמן מותר בשמן שומשמין ומקום שמסתפקין בשמן שומשמין [אסור אף בשמן שומשמין]. ר' יהודה בן בתירה אומר כל ששם תולדתו קרויה עליו ונדר [ממנו] אסור כיוצא בו מן היוצא הימנו אסור בו רשב"א אומר את שדרכו לאכול [ודרך] היוצא [ממנו] לאכול ונדר הימנו [מותר] ביוצא הימנו [מן היוצא הימנו מותר בו את] שאין דרכו לאכול [אבל דרך] היוצא ממנו לאכול [ונדר ממנו לא נתכוון זה אלא ביוצא ממנו]. הנודר מן הצמר מותר בפשתן [מן הפשתן] מותר בצמר רשב"א אומר את שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות ונדר הימנו אסור ביוצא ממנו מן היוצא הימנו אסור בו [את שדרכו להתכסות ואין דרך היוצא ממנו להתכסות ונדר הימנו מותר ביוצא הימנו מן היוצא הימנו מותר בו] את שאין דרכו [להתכסות אבל דרך היוצא ממנו להתכסות ונדר ממנו לא] נתכוון זה אלא ביוצא ממנו. הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר [אסור] בראש וברגלים [ובקרבים] ובקנה בעופות ומותר בבשר דגים וחגבים רשב"ג אומר הנודר מן הבשר אסור בכל [מין] בשר ומותר בראש וברגלים [ובקרבים ובקנה] ובעופות [ומותר] בבשר דגים וחגבים <רבן שמעון בן גמליאל אומר הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בראש וברגלים ובקנה ובעופות ובדגים ובחגבים> וכן היה ר"ש בן גמליאל אומר קרביין לאו בשר ואכליהון לאו אינש ר"ש בן אלעזר אומר [קונם] דג [שאני] טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגים שאני טועם אסור בגדולים [ואסור] בקטנים. הנודר מן הירק בשביעית אסור בירקות [שדה] מן הדלועין אין אסור אלא דלעת יוונית בלבד מן הכרוב אסור באספרגיס מן האספרגיס מותר בכרוב מן הכרישין מקום שקורין לקפלוטות כרישין אסור בקפלוטות מן הקפלוטות מותר בכרישין מן הבצלים אסור בבני בצלין ור' יוסי מתיר [מבני] בצלים מותר בבצלים מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר [מן האשישים] מותר בעדשים מן השום אסור במקפה ור' יוסי מתיר [במקפה] במקפה מותר בשום [ר' יהודה] אומר קונסגריס שאני טועם מותר בחיין ואסור במבושלין חטה שאני טועם מותר לכוס ואסור לאפות חיטין שאני טועם אסור לכוס [ואסור] לאפות.
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּהֵמָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלֵם כְּרִבִּי מֵאִיר פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה כְּרִבִּי יְהוּדָה חַייֶבֶת בְּבְכוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא יָֽלְדָה בְּכוֹר אֵימוֹרָיו מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. וְלֹא חָל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל אֵימוֹרָיו וְלֹא נִמְצָא מַבְרִיחוֹ מִן הָאֲכִילָה. אָמַר לֵיהּ וְכִי הַלּוֹקֵחַ בְּשַׂר בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה לֹא חָל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל אֵימוֹרֶיהָ וְלֹא נִמְצָא מַבְרִיחָהּ מִן הָאֲכִילָה. אָמַר לוֹ בִּלְקִיחָתָהּ פָּֽקְעָה מִמֶּנָּהּ קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַאֲנָן לֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כֵּן. אֶלָּא לֹא הִתִּירָה הַתּוֹרָה לִיקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֶלָּא שְׁלָמִים בִּלְבַד. מַה נַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן װְלָדָהּ בְּכוֹר וְהִקְדִּשָׁהּ שְׁלָמִים. מָאן דְּאָמַר לֹא הִתִּירָה הַתּוֹרָה לִיקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֶלָּא שְׁלָמִים בִּלְבַד קְרֵיבָה. מָאן דְּאָמַר בִּלְקִיחָתָהּ פָּֽקְעָה מִמֶּנָּהּ קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר אֵינָהּ קְרֵיבָה.אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא כָּל־אִילֵּין מִילַּייָא אֲנָן מָרִין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי זְעִירָא. לֹא יָבִיא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַה בֵּין חִטִּים וּמַה בֵּין מָעוֹת. אֶלָּא בִּלְקִיחָתָהּ פָּֽקְעָה מִמֶּנָּהּ קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְיָבִיא מִן הַחִיטִּים הַתְּרוּמָה לַכֹּהֵן וְהַשְׁאָר לַבְּעָלִין מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מֵבִיא. אָמַר לוֹ הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם לֹא נִפְסַל הַלֶּחֶם.אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן גָּֽזְרוּ עַל נְקֵיבָה בַּעֲלַת מוּם מִפְּנֵי װְלָדָהּ. גָּֽזְרוּ עַל זָכָר בַּעַל מוּם מִפְּנֵי נְקֵיבָה בַּעֲלַת מוּם. וְאָֽמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ תְמִימָה גְּזֵירָה. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים לוֹקְחִין בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה וְהָיוּ מַבְרִיחִין אוֹתוֹ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. חָֽזְרוּ לוֹמַר לֹא יִקְחוּ אֲפִילוּ חַיָּה אֲפִילוּ עוֹפוֹת כְּהָדָא דְתַנֵּי אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד מַעֲשֵׂר שֵׁינִי מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ עַל נְקֵיבָה בַּעֲלַת מוּם וְעַל שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בֵּין חַיִין בֵּין שְׁחוּטִין דִּברֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מְחַלְלִין אֶלָּא עַל הַשְּׁחוּטִין בִּלְבַד. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק גָּֽזְרוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא יִרְעוּ אוֹתָן עֲדָרִים עֲדָרִים. קָם רִבִּי יִרְמְיָה עִם רִבִּי זְעִירָא אָמַר לֵיהּ עַד כְּדוֹן רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק קַייָם וְאַתּוּן תַּלְייָן בֵּיהּ מַרְטוּטֵיכִין. וְהָאָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ תְמִימָה גְּזֵירָה. דִּילְמָא דְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הַשְּׁבִיעִית. אַשְׁכָּח תַּנֵּי עַל הַשְּׁבִיעִית.תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק א הלכה ב
הכתף אע"פ שמשאו על כתפו הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא לפי שאין לבו מתכוין בין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרק.פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית או בראש התאנה ושאר כל האילנות יורדין למטה ומתפללין בעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל פועלין קורין את שמע ומברכין לפניה ולאחריה אוכלין את פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין שלש פעמים שמונה עשרה אבל אין <יורדין> [מורידין] לפני התיבה.השושבינין וכל בני החופה פטורין מן התפלה ומן התפילין כל שבעת הימים וחייבין בק"ש רבי שילא אומר חתן פטור וכל בני החבורה חייבין.תוספתא ברכות פרק ב תוס י