וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצֹרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטָהֳרָתוֹ:
וְאֵלּוּ מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם וְהֻתַּר, מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג, הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת וְהַנִּדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת, וְכָל הָעוֹלִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וּשְׁאָר כָּל אָדָם, אֲסוּרִין:
וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד, קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין, דְּיָתֵיקֵי, מַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין, אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן, שִׁטְרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִים, וְשִׁטְרֵי בֵרוּרִין, וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין, וְאִגְּרוֹת שֶׁל רָשׁוּת:
אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב. אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת, בַּמּוֹעֵד, וְאֵין מַגִּיהִין אוֹת אַחַת, אֲפִלּוּ בְּסֵפֶר (הָעֲזָרָה) עֶזְרָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כּוֹתֵב אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ, וְטוֹוֶה עַל יְרֵכוֹ תְּכֵלֶת לְצִיצִיתוֹ:
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל, בָּטְלָה הֵימֶנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה. שְׁמֹנָה, בָּטְלָה הֵימֶנּוּ גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת, רְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲצֶרֶת כְּשַׁבָּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כָּרְגָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּרְגָלִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשַׁבָּת:
אֵין קוֹרְעִין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְאֵין מַבְרִין, אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת, וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא עַל מִטָּה זְקוּפָה. אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֶל לֹא בְּטַבְלָא וְלֹא בְאִסְקוּטְלָא וְלֹא בְקָנוֹן, אֶלָּא בְסַלִּים. וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד, אֲבָל עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים:
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד, וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה, מְטַפְּחוֹת:
בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, מְעַנּוֹת, וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ עִנּוּי, שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. קִינָה, שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט), וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי, וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא הוּא אוֹמֵר (ישעיה כה), בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְגוֹ':
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. טְעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב שֶׁלְּאוֹנְסִין. אָמַר לוֹ. בָּא לֵיסְטֵיס מְזוייָן וּנְטָלָהּ. מָהוּ שֶׁיְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁלְּאוֹנְסִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין כֵּינִי נִיתְנֵי. שׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. דְּתַנֵּי. לֹא מָצִינוּ בְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁלְּאוֹנְסִין. וְתַנֵּי עֲלָהּ. זֶהוּ קַל וָחוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. מָצִינוּ בְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. תֹּאמַר בְּשׁוֹאֵל שֶׁמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִכָּל־מָקוֹם. וְתַנֵּי עֲלָּהּ. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֵר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה.אִתֲּ מַר. אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם. מָהוּ שֶׁיִּשְׁבַּע. רִבִּי זֵירָא אָמַר. נִשְׁבָּע. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי לָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֵינוֹ נִשְׁבָּע. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי חֲנִינָה וּלְרִבִּי לָא. שֶׁבֶר שְׁבוּיָה וָמֵתָה שֶׁהֵן פְּטוּרִין בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. וְהַשּׁוֹאֵל בִּבְעָלִין פָּטוּר שֶׁלֹּא בִבְעָלִים חַייָב. אֲבֵידָה וּגְנֵיבָה שֶׁהֵן חַייָבִין בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. לֹא כָּל־שֶׁכֵּן בְּשׁוֹאֵל בִּבְעָלִין פָּטוּר שֶׁלֹּא בִבְעָלִים חַייָב. מָאן דָּמַר. פְּשִׁיטָא שֶׁהוּא נִשְׁבָּע צְרִיכָה לֵיהּ שֶׁיְּשַׁלֵּם . רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי זֵירָא. שׁוֹאֵל שֶׁהֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה עָלָיו בִּבְעָלִין פָּטוּר שֶׁלֹּא בִבְעָלִין חַייָב. נוֹשֵׂא שָׂכָר שֶׁהִיקִילָה הַתּוֹרָה עָלָיו לֹא כָּל־שֶׁכֵּן בִּבְעָלִים פָּטוּר שֶׁלֹּא בִבְעָלִים חַייָב. אִין תֵּימַר לִשְׁבוֹעָה אִיצְטְרִיכָת לֵיהּ. נִיתְנֵי בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. הֲווֵי לָא צוֹרְכָה דְלָא לְתַשְׁלוּמִין. וְקַשְׁיָא עַל הָדָא דְרִבִּי זֵירָא. שׁוֹאֵל אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ נִשְׁבָּע. אֵין בָּעָלָיו עִמּוֹ יְשַׁלֵּם. נוֹשֵׂא שָׂכָר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ נִשְׁבָּע. אֵין בָּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. שׁוֹמֵר חִנָּם בֵּין שֶׁהַבְּעָלִין עִמּוֹ בֵּין שֶׁאֵין הַבְּעָלִים עִמּוֹ נִשְׁבָּע. אָמַרְתָּ. דְּבָרִים שֶׁהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם נוֹשֵׂא שָׂכָר נִשְׁבָּע. דְּבָרִים שֶׁנּוֹשֵׂא שָׂכָר נִשְׁבָּע שׁוֹמֵר חִנָּם יְהֵא פָטוּר. דְּבָרִים שֶׁנּוֹשֵׂא שָׂכָר מְשַׁלֵּם שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע. מָה אַתְּ מַתְנֵי בְּשׁוֹמֵר חִנָּם. בְּשֶׁהַבְּעָלִים עִמּוֹ. וְאִית דְּבָעֵי. מָה אַתְּ מַתְנֵי בְּשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר. בֵּין שֶׁהַבְּעָלִים עִמּוֹ בֵּין שֶׁאֵין הַבְּעָלִים עִמּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבִּין. עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מָצִינוּ שֶׁהִשְׁווָת הָתּוֹרָה בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה בְשׁוֹאֵל. לָכֵן נְשַׁוֶּה שׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר שֶׁבֶר שְׁבוּיָה וָמֵתָה.וּמַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע. וּמַה מְקַייְמִין דְּבֵית הִלֵּל טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. פֶּשַׁע. עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע. תִּיפְתָּר שֶׁשָּׁלַח בּוֹ יָד עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.תלמוד ירושלמי שבועות פרק ח הלכה א
המקציע למשכב אין פחות משלשה על שלשה ולמושב טפח ולמעמיד כל שהוא. של עץ עד שיחוק או עד שיעשה רגלים. הכדור והאימן והקמיע והתפילין וכסת עגולה שנקרעו אם מקבלין את מה שבתוכן טמאין רבי יהושע בן קרחה אומר משום רבי אליעזר <בן עזריה> מטבילן כל שהן.האוכף טמא מושב והתפוס שלו טמא מרכב ושאר כל תפיות שבצדדין אם היו רחבות טפח טמאות ר"ש אומר שלשה מושב ושלשה מרכב. זריז האשקלוני ומדוכה המדית והתפוס אלו שלשה מרכב. ישיבת הנקה והסוס והאוכף אלו שלשה מושב. המטה הכר והכסת של מת ר"מ אומר אין מטמאין מדרס וחכ"א מטמאין מדרס מפני שהנשים יושבות עליהן ומבכות את מתיהן והכל שוין שהן טמאין טומאת מת. שלשה מטות הן העשויה לשכיבה טמאה מדרס שמוכרים עליה כלים טמאה טמא מת ושל מלבני בני לוי טהורה מכלום. שלש עריסות הן העשויה לשכיבה טמאה מדרס ושל בנות טמאה טמא מת ושל יד סיירין ושל ציורות טהורה מכלום. שלש סבכות הן של זקנה טמאה מדרס ושל ילדה טמאה טמא מת נקרעה ואינה מקבלת רוב השער טהורה מכלום. שלשה סנדלין הן של אדם טמא מדרס של מתכת ושל בהמה טמאה טמא מת ושל שעם ושל צפירה טהורה מכלום. רבי יוסי אומר כל הפרגלינין טהורים. וחכמים אומרים שלשה פרגלינין הן של צדי חיה טמא מדרס ושל צדי עופות טמא טמא מת ושל קייצין טהור מכלום ר' אלעזר בר' צדוק אומר כף של מאזנים טמא טמא מת וטלאו על שולי המיחם מבפנים בין נקוב ובין שאינו נקוב טמא מבחוץ נקוב טמא ושאין נקוב טהור. טלאו על צדו מבפנים נקוב טמא שאינו נקוב טהור. מבחוץ בין נקוב ובין שאינו נקוב טהור.תוספתא כלים בתרא פרק ב תוס ה