מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בׇרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃ יְ֭הֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃ רַבִּים֮ אֹמְרִ֢ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵאלֹהִ֬ים סֶֽלָה׃ וְאַתָּ֣ה יְ֭הֹוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי׃ ק֭וֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קׇדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה׃ אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃ לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי׃ ק֘וּמָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כׇּל־אֹיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ׃ לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה׃ {פ}
אֶלָּא לְבַר פְּדָא קַשְׁיָא!אָמַר לָךְ בַּר פְּדָא, אֵימָא סֵיפָא: וְאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹם שְׁלֹשִׁים — מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה לְיוֹם שִׁשִּׁים. אֶלָּא, סֵיפָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ, רֵישָׁא — בְּאוֹמֵר שְׁלֵימִים.וּלְרַב מַתְנָא קַשְׁיָא סֵיפָא! אָמַר לְךָ רַב מַתְנָא, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: יוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.תלמוד בבלי נזיר דף ו עמוד א
כל זמן שהיה שמואל קיים היו פלשתים נופלים ביד ישראל שנאמר (שמואל א ז׳:י״ג) ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל משמת שמואל מהו אומר (שמות כה) וימת שמואל (שמות כח) <ויאספו> [ויקבצו] פלשתים את מחניהם לצבא להלחם עם ישראל כתוב אחד אומר ושמואל מת וגו' וכתיב וימת שמואל וגו' אלא שמואל מת זו מיתה [ודאי] וימת שמואל לענינו של שאול ר"א אומר הרי הוא אומר (שם) ויאמר לה מה תארו ותאמר איש [זקן] עולה שלא תעלה על דעתך שלא מת שמואל אלא מת הוא ואומר (שמות כח) ויספדו לו כל ישראל ויקברוהו ברמה בעירו וכי אין אנו יודעין שהרמה עירו אלא מלמד שספדו לו כל ישראל [כדרך שספדוהו] ברמה.כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל א י׳:ב׳) בלכתך היום מעמדי וגו' בצלצח [היכא] מצינו שנקברה רחל בגבול בנימין בצלצח והלא לא נקברה אלא בבית לחם [חלקו] של יהודה שנאמר (בראשית ל״ה:י״ט) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת ואין אפרת אלא חלקו של יהודה שנאמר (מיכה ה׳:א׳) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה אלא אמר לו עכשיו שאני מדבר עמך הנם על קברות רחל אתה הולך והן באין ומוצא אתה אותן בגבול בנימן בצלצח כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל א כ״ב:ו׳) ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו אם בגבעה אין ברמה ואם ברמה אין בגבעה אלא מי מעמיד רגלי של שאול בגבעה בית דינו של שמואל הרמתי כיוצא בדבר אתה אומר (תהילים קכ״ב:ב׳) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים אפשר לומר כן אלא מי מעמיד רגלינו במלחמה בתי דינין של דוד שיושבים בשערי ירושלים כיוצא בדבר אתה אומר (זכריה י״ד:י׳) יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים והלא נגב ירושלים מישור היה וגבע ורמון מקום טרשין [וקפקסין] אלא מה גבע ורמון עתידות להיות מישור נגד ירושלים כך כל ארצות עתידות להיות מישור נגד ירושלים.כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל ב כ״א:ח׳) ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל [וגו'] המחולתי היכן מצינו שנתנה מיכל לעדריאל המחולתי והלא לא נתנה אלא לפלטי בן ליש אשר מגלים שנאמר (שמואל א כ״ה:מ״ד) ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אלא מקיש נשואי מיכל לנשואי מרב מה נשואי מרב בעבירה אף נשואי מיכל [לפלטי בן ליש] בעבירה [היה].תוספתא סוטה פרק יא תוס ט