משנה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמָיו וְאִם הָאִילָן קָדַם לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם לֹא יָקוֹץ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קָדַם אֶת הָאִילָן לֹא יָקוֹץ שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ ד̇ אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל־אִילָן. הָיָה גָדֵר בֵּינְתַּיִים זֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר וְזֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר. הָיוּ שָׁרָשִׁיו יוֹצְאִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק ג̇ טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעֲכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ. הלכה: מַרְחִיקִין אֵֶת הָאִילָן כול׳. לֹא יִטַּע אָדָם כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִפְּנֵי שֶׁיִּישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת. שִׁמְעוֹן בַּר װָה אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִין. כְּמָה דְאִית לְכוֹן יִישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת אוּף אֲנָא אִית לִי יִישׁוּב הָעוֹלָם בָּאִילָנוֹת. [רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִנְייַן הַבִּיכּוּרִים כְּלוּם.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת אָמַר. שֶׁאִים אוֹמֵר שָׁרָשִׁין עִיקָּר הֵן לַבִּיכּוּרִים לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהָבִיא בִיכּוּרִים מֵעוֹלָם. מִפְּנֵי שֶׁשָּׁרָשִׁין שֶׁלָּזֶה יוֹצְאִין לְתוֹךְ שָׁרָשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה בְשֶׁלָּזֶה. לְפוּם כֵּן אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִנְייַן בִּיכּוּרִים כְּלוּם.
מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים, טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ:
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פוֹעֲלִים, זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ:
מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד. וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ:
משנה מועד קטן פרק ב משנה ד
רשב"א משום ר"מ וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסלו זרע חצי כסלו וטבת [וחצי שבט] חורף חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום רבי יהודה היה מונה ממרחשון ר"ש מונה מתשרי.סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין עליה אפר מקלה ולא היו מתעלפין עליה אלא אחד יושב ומשמרה כל היום זקן שבהם אומר לפניהם דברי כבושין בניי יתבייש אדם מחבירו ואל יתבייש אדם ממעשיו [מוטב] יתבייש אדם מחבירו וממעשיו ואל יהא הוא ובניו [מציבין] ברעב וכן הוא אומר (ישעיהו נ״ח:ג׳) למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע מה הוא משיבו הן ביום צומכם וגו' [הן לריב ומצה תצומו וגו' הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו וגו' אלא איזה צום שאני רוצה בו פתח חרצובות רשע וגו' אם יהא שרץ בידו של אדם אפילו טובל בשילוח ובכל מי בראשית אינו טהור לעולם השליך שרץ מידו עלתה לו טבילה בארבעים סאה וכן הוא אומר (משלי כ״ח:י״ג) ומודה] ועוזב ירוחם ואומר (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבנו אל כפים [וגו'].אומר לפניהם כ"ד י"ח [בכל יום ושש היה מוסיף שביעית משום סומכוס אמרו משפיל הרמים היכן אמרו] בין גואל ישראל לרופא חולים עונין אמן על כל ברכה וברכה [תוקעין ומריעין ותוקעין כך] היו נוהגין בגבולין במקדש [מה הן] אומרין ברוך [אתה] ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם [ואין] עונין אמן במקדש מנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר (נחמיה ט׳:ה׳) קומו וברכו את ה' אלהיכם [וגו' מנין על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה שנאמר] (שם) ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה ברכה [ועל כל תהלה תהלה].תוספתא תענית פרק א תוס י