משנה: כָּל־הַכָּתוּב בִּמְגִילָּה דִּי לָא לְמִיסְפַּד לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. דִּי לָא לְהִתְעַנָּאָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר׃ הלכה: מַתְנִיתָה דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאיר אָמַר. דִּי לָא לְמִיספַּד. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת. וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת. מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד. וְדִי לָא סְתָם. כְּדִי לָא לְהִתְעַנְייָא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין יוֹמַיָּא דִי לָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן מִקְצָתָן דִּי לָא לְהִתְעַנְייָא בְהוֹן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּהוֹן בְּהוֹן שְׁנֵי פְעָמִים. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַלַּיְלָה מותָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. כְּהָדָא דְתֲנֵּי. לָהֵן אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי יֵיסַר בִּצְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזְכִּירָן מִבָּעֶרֶב. וְאַתְייָא כַיי דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אוֹמְרָהּ כְּלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ. מַתְנִיתָה אוֹ בְאַחַד עָשָׂר. כְּרִבִּי יוֹסֵי. אוּ בִשְׁנֵים עָשָׂר. כְּרִבִּי מֵאִיר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. לָא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָּטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג לוּלְייָנוֹס וּפַּוֹפּוֹס. יוֹם תְּלַת־עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם נִיקָנוֹר. מָהוּ יוֹם נִיקָנוֹר. שִׁלְטוֹן שֶׁלְמַלְכוּת יָווָן עוֹבֵר לָאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלִַם וְחִירֵף וְגִידֵּף וְנִיאֵץ וְאָמַר. בְּשׁוּבִ֣י בְשָׁל֔וֹם אֶתּוֹץ אֶת־הַמִּגְדָּ֥ל הַזֶּֽה. וְיָצָא אֵלָיו אֶחָד מִשֶּׁלבֵּית חַשְׁמוֹנִיי וְהָיָה הוֹרֵג בְּחַייָלוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַקָּרוּכִין שֶׁלּוֹ קָטַע אֶת יָדוֹ וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְתָחְבָן בָּעֵץ וְכָתַב מִלְּמַטָּן. הַפֶּה שֶׁדִּיבֵּר בְּאַשְׁמָה וְהַיָּד שֶׁפָּֽשְׁטָה בְגַאֲוָה. וְּתְלָייָן בְּקוֹנְטָס נֶגֶד יִרוּשָׁלִַם. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא (לוֹסַר) [לֶאֱסָר] לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא (לוֹסַר) [לֶאֱסָר]. לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד. וָאֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הִיא מַקֵשִׁייָא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֶּהֱרַג לוּלְייָנוֹס וּפַּפּוֹס. בְּאַרְבָּעַת־עָשָׂר ובַּחֲמֵשֶׁת־עָשָׂר פּוּרְייָא דִּי לָא לְמִיסְפַּד. בְּשִׁית־עָשָׂר בֵּיהּ שְׁרִייוּ לְמִבְנֵי שׁוּר יִרוּשָׁלַיִם דִּי לָא לְמִיסְפַּד. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר לְפָנָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. לוֹסַר לְפָנָיו. לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהוּא אָסוּר בְּהֶסְפֶּד. [וָאֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר לֵית הִיא מַקֵשִׁייָא. לֹא כֵן תַּנֵּי. בִּתְּרֵין עָשָׂר בֵּיהּ יוֹם טִירְיוֹן. וְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. בָטֵל יוֹם טִירֵיוֹן. יוֹם שְׁנֶּהֱרַג לוּלְייָנוֹס וּפַּפּוֹס.] בְּשִׁבְעַת עָשָׂר בֵּיהּ קָמוּן עַמָּמַיָּא עַל פְּלֵיטַת סָפְרַיָּא בִּמְדִינַת כַלְקִיס וּבֵית זְבָדִין וַהֲוָה פֻרְקָן. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר נִיחָא. בָּא לוֹסַר עַצְמוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה מַה בָא לוֹסַר. [לוֹסָר לְפָנָיו. לֵית לֵיהּ עַצְמוֹ אָסוּר.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל־אִילֵּין מִילַּייָא לָא מְסַייְעָן וְלָא תָֽבְרָן לָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר וְלָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵה. לֹא בָא אֶלָּא לִמְנוֹת יָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָהֶן נִיסִּים לְיִשְׂרָאֵל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דִּיתְקָן תְּמִידָא דִּילָא לְמִיסְפַּד. בְּלֹא כֵן אֵינוֹ אָסוּר מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אֲבָל בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מִתְעַנִּין לִפְנֵיהְן וּלְאַחֲרֵיהֶן. מָה רָאִיתָה לְהָקֵל בָּאֵילּוּ וּלְהַחֲמִיר בָּאֵילּוּ. שֶׁאֵילּוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִֵין חִיזּוּק. וְאֵילּוּ דִבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִֵין חִיזּוּק. הָדָא דַּתְּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא בָֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אֲבָל מִשֶּׁבָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית בָּֽטְלוּ כָל־אֵילּוּ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֱמֶשׁ הָיִיתִי שׁוֹנֶה מַעֲשֶׂה שֶׁגָּֽזִרוּ תַעֲנִית בַּחֲנוּכָּה בְּלוֹד. וְאָֽמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁסִּיפֵּר וְעַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁרָחַץ. אָמַר לָהֶם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. צְאוּ וְהִתְעַנּוּ עַל מַה שֶׁהִתְעַנִּיתֶם. וְאַתּ אָמַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. חֲנוּכָּה וּפוּרִים לָא בָֽטְלוּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָֽמְרֵי. בָּֽטְלָה מְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יוֹנָתָן צִייֵם כָּל־עֲרוּבַת רֵישׁ שַׁתָּא. רִבִּי אָנוּן צִייֵם כָּל־עֲרוּבַת שׁוּבָא. רִבִּי זְעוּרָה צָם תְּלַת מָאווָן צוֹמִין. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. תְּשַׁע מָאווָן. וְלֹא חָשׁ לִמְגִילַּת תַּעֲנִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מְפַקֵּד לְסִפְרַיָּא. אִין אֲתַת אִיתָא מִישְּׁאֲלִינְכוֹן. אוֹמְרוּן לָהּ. בַּכֹּל מִתְעַנִּין. חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חָדָשִׁים וְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.
ר"ש אומר המוסר מפתח לע"ה הבית טמא מסר לו החיצון ולא מסר לו הפנימי החיצון טמא והפנימי אינו טמא אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט [את] ידו וליגע היו שם יציעין גבוהין י' טפחים והרויין גביהן י' טפחים אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט [את] ידו וליגע. היה החיצון של אחד והפנימי של אחד אע"פ שהטהרות נתונות בצד פתחו של פנימי הרי אלו טהורות. הנכנס שלא ברשות אפי' עומד בצד הטהרות טהורות וכן בעובד כוכבים אינו חושש משום יין נסך.חבר שהיה ישן <בתוך> בביתו של ע"ה וכליו מקופלין ומונחין תחת ראשו סנדליו וחביתו לפניו הרי אלו טהורין מפני שהן בחזקת המשתמר. חבר שאמר לע"ה צא וישן בתוך הבית כל הבית ברשותו. צא ואישן על מטה פלונית אינו טמא אלא אותה מטה ועד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע מאותה המטה. אמר לו שמור לי פרה זו שלא תיכנס לתוך הבית שמור לי פרה זו שלא תשבר את הכלים הרי אלו טהורין שלא מסר לו אלא שמירת הפרה בלבד. אבל אם אמר לו שמור לי הבית הזה שלא תכנוס בו הפרה. שמור לי כלים הללו שלא תשברם הפרה הרי אלו טמאין. רבי אומר אומנין שדרכן ללקט צרורות וחרסין בתוך הבית כל הבית ברשותן.אשתו של ע"ה טוחנת עם אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחן ר"ש אומר בזמן שהיא טמאה לא תטחן שאע"פ שאינה אוכלת נותנת לאחרות ואוכלות.תוספתא טהרות פרק ח תוס ד
אמר להן הא אנא מקטילנא יתכון בגזירת מלכין אמרו ליה שלטן ביד מלכא ולא יאי למלכא כזב מיד אלביש יתהון לבושין דארגוון ושדי מניכא דדהבא על צואריהוןאמר להן בעינא דאיזל למדינת אפריקי אמרו ליה לא מצית אזלת דפסקי הרי חשך אמר להן לא סגיא דלא אזלינא אמטו הכי משיילנא לכו אלא מאי אעבידאמרו ליה אייתי חמרי לובאי דפרשי בהברא ואייתי קיבורי דמתני וקטר בהאי גיסא דכי אתית (באורחא) נקטת בגוייהו ואתית לאתרךתלמוד בבלי תמיד דף לב עמוד א