משנה: עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֶנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. הלכה: כָּתוּב וַיִקָּֽבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְֽׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַיִּשְׁפְּכ֣וּ ׀ לִפְנֵ֣י יְי. וְכִי מַיִם שָֽׁפְכוּ. אֶלָּא מָלַמֵּד שֶׁשָֽׁפְכוּ אֶת לִבָּם כַּמַּיִם. (וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם) [וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל] חָטָא֭נוּ לַֽיי אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לָבַשׁ שְׁמוּאֵל חַלּוּקָּן שֶׁלְכָּל־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כְּלוּם אַתְּ דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא עַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לְפָנֶיךָ. לֹא חָטָאתִי. הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אוֹמְרֵךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ וָאֵלּוּ אוֹמְרִין לְפָנֶיךָ חָטָא֭נוּ.
מעשה ברבי טרפון שהיה יושב בצילו של שובך בשבת במנחה הביאו לפניו דלי של צונן אמר להן רבי טרפון לתלמידיו השותה מים לצמאו כיצד מברך אמרו לו [למדנו] רבינו אמר להם בורא נפשות וחסרונן אמר להן אשאל אמרו לו [למדנו] רבינו אמר להן הרי הוא אומר (בראשית לז) וישבו לאכל לחם וגו' והלא [הלין דרכן של ערביים] להיות נושאין אלא עורות ריח רע ועטרן אלא שנתנו את הצדיק ההוא בין דברים החביבין והלא דברים ק"ו ומה אם בשעת כעסן של צדיקים [מרחמין] עליהן בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה.כיוצא בו (ויקרא י) ויקרבו וישאום בכתנותם והלא דברים ק"ו ומה בשעת כעס של צדיקים מרחמין עליהן בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה כיוצא בו (מלכים א יג) לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור ומה אם בשעת כעסן וכו'.אמר להם אשאל אמרו לו [למדנו] רבינו אמר להם מפני מה זכה יהודה למלכות אמרו לו מפני שהודה בתמר מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר' יהושע אלעזר בן מתיא חנינא בן חכינאי ושמעון בן עזאי ושמעון התימני והיו עסוקין במה ששנה להן ר"ט אמר להן ר"ע מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהודה בתמר הוסיפו הן מעצמן (איוב טו) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם להם לבדם נתנה הארץ אמר להם וכי נותנין שכר על העבירה אמרו לו אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהציל את אחיו מן המיתה שנא' (בראשית לז) ויאמר יהודה [אל אחיו] מה בצע [כי נהרוג] וכתיב (שם) לכו ונמכרנו לישמעאלים אמר להן דיה להצלה שתכפר על המכירה אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני הענוה שנא' (בראשית מד) ועתה ישב נא עבדך [וגו' אף] שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענוה שנא' (שמואל א ט) פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו שקל עבדו בו אבל שמואל אינו כן אלא (שמואל א י) נטש אביך את דברי האתונות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני [וכשהוא] בורח מן השררה [מה הוא אומר] (שמואל א י״א:ז׳) וישאלו [עוד] בה' [הבא עוד הלום איש] ויאמרו הנה הוא נחבא אל הכלים אמר להם ולא ערב הוא וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו. אלא מפני מה זכה יהודה למלכות [אמרו להם] למדנו רבינו אמר להם מפני שקידש שמו של הקב"ה שכשעלו שבטים ועמדו על הים זה אומר אני יורד וזה אומר אני יורד קפץ שבטו של יהודה [וירד בתחלה וקדש] שמו של הקב"ה ועל אותה השעה הוא אומר (תהילים סט) הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש וגו' וכן הוא אומר (תהילים קיד) בצאת ישראל ממצרים וגו' היתה יהודה לקדשו יהודה קדש שמו של הקב"ה על הים [ולפיכך] ישראל ממשלותיו.תוספתא ברכות פרק ד תוס יז
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מוּתָּר לְהַבְקִיעַ אַרְבַּע שׁוּרוֹת בְּבִקְעָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת נִידּוֹנוֹת כַּעֲרוּגָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְבַד שְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה.אָמַר רִבִּי הוּנָא טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְכַמָּה הִיא שִׁיעוּרָהּ שֶׁל פַּרְסָה טְפַח.תַּנִּינָן הָכָא דְּרִבִּי יוּדָה וְתַנִּינָן תַּמָּן. אִילּוּ תַנִּיתָהּ הָכָא וְלֹא תַנִּיתָהּ תַּמָּן הֲוִינָן אָֽמְרִין מַה אִין רִבִּי יְהוּדָה דְּהוּא מַחְמִר הָכָא מֵיקִל תַּמָּן. רַבָּנָן דְּאִילֵּין מֵקִילִין הָכָא לֹא כָּל־שֶׁכֵּן יָקִילוּן תַּמָּן. הֲוֵי צוּרְכָא מַתְנֵי תַּמָּן. אוֹ אִילּוּ תַנִּיתָהּ תַּמָּן וְלֹא תַנִּיתָהּ הָכָא. הֲוִינָן אָֽמְרִין מַה אִין רַבָּנִן דְּאִינּוּן מַחְמִרִין תַּמָּן אִינּוּן מֵקִילִין הָכָא. רִבִּי יְהוּדָה דְּהוּא מֵיקִל תַּמָּן לֹא כָּל־שֶׁכֵּן דְּיָקִיל הָכָא. הֲוֵי צוּרְכָא מַתְנֵי הָכָא וְצוּרְכָא מַתְנֵי תַּמָּן.תלמוד ירושלמי כלאיים פרק ג הלכה ג