משנה: רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר הָיָה אוֹרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר אֲפִילוּ אוֹרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרוֹחְבָּהּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָה: הלכה: פיס׳. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הָיָה אָרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִילוּ אַמָּה אַחַת אֵין מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ. וְהָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹנָתָן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָה׃ הָדָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָתָן. וְהָא תַנֵּי. כִּלְאַיִם בְּרוֹבַה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ.
איתא לדרב הונא כיון דמשתבע מלוה שאינה ברשותו היכי מצי מפיק לה אמר רבא שיש עדים שנשרפהאי הכי מהיכא מייתי לה אלא אמר רב יוסף שיש עדים שנגנבה סוף סוף מהיכא מייתי לה דטרח ומייתי להאי הכי כי משתבע מלוה נמי לטרח לוה וליתי בשלמא מלוה ידע מאן קא עייל ונפק בביתיה ואזיל וטרח ומייתי לה אלא לוה מי ידע מאן עייל ונפיק בביתיה דמלוהתלמוד בבלי בבא מציעא דף לה עמוד א
וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ {פ}
בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃מקרא במדבר פרק ז פסוק כו