משנה: אֵי זֶהוּ הָאָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה. הַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת. דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם וּמֵצִיף מַיִם. וְכַמֶּזֶג שְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי. הלכה: אֵי זֶהוּ הָאָדוֹם כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי עוּלָּא דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. כְּדַם הַמַּכָּה שֶׁלָּקָת וְשִׁינָּת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָדוֹם כְּדַם הַמַּכָּה. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶבְדַּומָא דְּמִן חֵיפָא הֲווֹן יָֽתְבִין. אָתָא חַד בַּר נַשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן לְרִבִּי אֶבְדַּומָא. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לְדַם נִידָּה. מַה וּפְלִיג. שֶׁאִילּוּ יְשַׁנֶּה הֲוָה כְדַם הַנִּידָּה. וְהַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. נוֹטֵל אֶת הַחֶרֶת וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי עוֹר לָבָן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. עַל גַּבֵּי עוֹר צָבוּעַ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַבָּנִן. שָׁחוֹר כְּעוֹרֵב שָׁחוֹר כְּעֵנַב שֶׁחוֹר כְּזֶפֶת טָהוֹר. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁחוֹר כִּדְיוֹ טָהוֹר. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּפִּילְיוֹן שֶׁלָּרֹאשׁ הַבָּא מִמְדִינַת הַיָּם טָמֵא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. כָּל־הַלֵּין מִילַּייָא לְעוֹבֲדָא. אָמַר לֵיהּ. אִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כּוּלְּהוֹן דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. עָמוֹק מִיכֵּן טָמֵא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כּוּלְּהוֹן דִּיהֵא מִיכֵּן טָהוֹר. עָמוֹק מִיכֵּן טָהוֹר חוּץ מִשָּׁחוֹר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִינָן. וְהַשָּׁחוֹר כְּחֶרֶת טָמֵא. דִּיהֵא מִכֵּן טָהוֹר. הָא עָמוֹק מִיכֵּן טָמֵא. לֹא אָֽמְרִינָן אֶלָּא שָׁחוֹר. הָא כּוּלְּהוֹן אֲפִילוּ עֲמוּקִין מִיכֵּן טְהוֹרִין. קַרְתֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְרַב יְהוּדָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא וּמְסַייֵעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלָא עָֽבְדִין עוֹבְדָא דִכְװָתֵיהּ. דְּרִבִּי חֲנִינָה מָזַג מֶזֶג לְבַר קַפָּרָא. אָמַר לֵיהּ. כְּזֶה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. טָמֵא. אַדְהִיתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. טָהוֹר. אָמַר לֵיהּ. יְהֵא שְׁלָמָא לְגַבְרָא דְטָעָה בְפוּמֵיהּ וְלֹא טָעָה בְעֵיינוֹי. הֲווֹן בְּעֵיי מֵימַר. מָּאן דָּמַר. טָהוֹר. בִּמְצַחְצֵחַ. וּמָּאן דָּמַר. טָמֵא. בְּשֶׁאֵינוֹ מְצַחְצֵחַ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת מִשֶׁלְּבֵית רִבִּי שֶׁהָֽיְתָה רוֹאָה דָמִים שְׁחוֹרִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יעֲקֹב בַּר זַבְדִּי וְקוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי וּבִקְשׁוּ לְטַמּוֹתָהּ. אָמַר לוֹן רִבִּי חֶלְבּוֹ. כֵּן אָמַר רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. שָׁחוֹר מַקְדִּיר טָהוֹר. מְצַחְצֵחַ טָמֵא. לֹא אָמַר אֶלָּא שָׁחוֹר. הָא כּוּלְּהוֹן אֲפִילוּ מְצַחְצְחִין טְהוֹרִין. וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם כַּבָּרוּר שֶׁבּוֹ. כְּלַח וְלֹא כְיָבֵשׁ. כָּעֶלְיוֹן וְלֹא כַתַּחְתּוֹן. בְּרוֹאֶה אֵת הַצֵּל וְלֹא בְרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה. רִבִּי אַבָּהוּ אַייְתֵי קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר בְּאִילֵּין קוֹזְקַזְתְּהוֹן. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר דָּהוּ מַרְאָיו. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אַייתֵי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ דַּם שָׂעִיר בָּאָדוֹם. וְדַם דָּגִים בְּשָׁחוֹר. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר דָּהוּא מַרְאָיו. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם מֵיצַף מַיִם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מֵיצַף מַיִם עַל גַבֵּי מַטְלֵית. וְכַמֶּזֶג. אָבָּא בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹס מָזוּג נִרְאֶה מִבַּחוּץ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. כְּגוֹן אִילֵּין כַּסָּייָא טִיבֶרַייאָה. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּומָא דְּצִיפּוֹרִין קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. כְּגוֹן הָדָא פִייַלִיתָא שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה צֵל לְכָתְלֶיהָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִרְאוֹת דָּמִים טְהוֹרִין לֹא יִרְאֶה דָמִים טְמֵאִין. רַב אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא בָקִי בָהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה כֵן. כָּל־דָּמִים טְהוֹרִין אֲנִי יוֹדֵעַ וְכָל־דָמִים טְמֵאִים אֲנִי יוֹדֵעַ. אִם טָהוֹר שֶׁבָּאָדוֹם הוּא. הוּא טָמֵא שֶׁכְּמֵימֵי אֲדָמָה. מָאן דְּלָא יְדַע הָא לָא יְדַע חֲמֵי. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. יְצַלְלוּ וְלֹא יַעֲכֻרוּ. רִבִּי חֲנִינָה עָכַר. אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי חֲנִינָה עֲכַר וְאַתְּ לָא עֲכַר. אֲמַר לוֹן. רִבִּי חֲנִינָה שָׁתֵי עוֹתִיק. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁתֵי עוֹתִיק. רִבִּי חֲנִינָה שָׁתֵי עוֹתִיק דְּעוֹתִק. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִן בְּגִין דְּרִבִּי חֲנִינָה עֵינֵיהּ שְׂבִיעָה בְּעוֹבְדֵייהּ אֲפִילוּ עָכוֹר לֹא פְסָלֵיהּ. רִבִּי שַׁמַּי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי חֲנִינָה מְשָׁעֵר בְּגוּשׁ שֶׁלָּאֲדָמָה. רִבִּי אָבוּן רִבִּי שַׁמַּי בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִן בְּגִין דַּאֲנָן יָֽדְעִין דְּרִבִּי חֲנִינָה כָשֵׁר בְּגִין כֵּן אֲנָן סָֽמְכִין עֲלוֹי. רִבִּי חֲנִינָה הֲוָה שָׁרֵי בְצִיפּוֹרִין וַהֲווֹן אֲתַאי קוֹמוֹי עוֹבְדִין וּמַפִּק מִן תַּרְתִּין זִימְנִין. וַהֲווֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שַׁרְייָן תַּמָּן וְלָא הֲוָה מְצָרַף לוֹן עִימֵּיהּ. אָֽמְרִין. חֲכִים הוּא הַהוּא סַבָּא דְּפַרְזְלוֹי חֲרִיפִין. חַד זְמָן צְרָפוֹן עִימֵּיהּ. אָֽמְרִין. מַה חָמָא רִבִּי מַשְׁגַּח עָלֵינָן יוֹמָא דֵין. אָמַר לוֹן. יֵיתֵי עָלַי אִם לֹא כָל־מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא אִם לֹא שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ מֵרִבִּי לַהֲלָכָה כִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וּלְמַעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְהֵן עוֹבְדָא לֹא אָתָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלָּא תְּרֵין זִימְנִין. מִן בְּגִין כֵּן צְרִיפַתְכוֹן עִמִּי. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן יְלִיף מִן רִבִּי לָֽעְזָר דָּמִים טְהוֹרִין. הָא דָּמִים טְמֵיאִין לֹא. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן לְרִבִּי אֶבְדַּימָא דְּחֵיפָא. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לְדַם נִידָּה. אֶלָּא מָאן דִּילִיף הָדֵין מִנָּהּ יְלִיף הָדֵין. יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן וְרַב הוּנָא הֲווֹן יְתִיבִין. אֲתַת חָדָא אִיתָא וּשְׁאַלְתּוֹן. אָמַר לָהּ יִצְחָק בַּר יוֹנָתָן. חֲמִיתֵי עָטִיר מִנֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא. כֵּן אָמַר רַב. מִן דְּאָתֵי קוֹמִּיךְ הוֹרֵי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. כַּמָּה קוּפִּין דְּעוֹבְדִין הֲוָה אָתֵי קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה וּמַה דַהֲוָה אָתֵי קוֹמוֹי הֲוָא אָמַר. מָהוּ לִרְאוֹת כְּתָמִים בַּלַּיְלָה. רִבִּי רָאָה בַלַּיְלָה וְטִימֵּא. אָמַר. שׁוּבְקְתֵיהּ לְצַפְרָא. רָאָה בַיּוֹם וְטִיהֵר. אָמַר. גְדוֹלִים הֵן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ. אֵין רוֹאִין כְּתָמִים בַּלַּיְלָה. אָמַר. שׁוּבְקְתֵיהּ לְרַמְשָׁא. רָאָה בַלַּיְלָה וְטִיהֵר. אָמַר. וְלֹא אֲנִי הוּא שֶׁטָּעִיתִי הוּא הוּא שֶׁדִּיהֶה. רָאָת עַל הַכָּר מָהוּ שֶׁתְּהֵא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. כַּזֶּה רָאִיתִי אוֹ כַזֶּה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רָאָת עַל הַכָּר נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. כַּזֶּה רָאִיתִי אוֹ כַזֶּה. וְתַנֵּי כֵן. נֶאֱמֶנֶת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהִיא מַרְאָה מַרְאֶה כְתָמָהּ כֵּן תְּהֵא מַרְאָה מַרְאוֹת נְגָעִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אֶחָד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה המקשה כמה תשפה ותהא זבה ר' אליעזר אומר מעת לעת והלכה כדבריו. ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש ב"ש אומרים ג' ימים וב"ה אומרים מעת לעת. המקשה לפני לידתה הרי זו נדה בתוך אחד עשר קישתה שנים ושפתה אחד קישתה אחד ושפת שנים קשתה אחד ושפת אחד ילדה בזוב שפת שנים וקשת אחד שיפת אחד וקישת שנים קישת אחד ושיפת אחד ושיפת אחד לא ילדה בזוב. זה הכלל שופי סמוך ללידה ילדה בזוב קישת סמוך ללידה לא ילדה בזוב קישת שנים ושיפת אחד אע"פ שחזרה וקישת לאחר מכן ילדה בזוב. כמה יהא בן קישוי ויהא תלוי בולד אפילו מ' יום דברי ר"מ ר' יהודה אומר משום ר' טרפון דיה חדשה כיצד שנים מן השמיני ומן התשיעי לא ילדה בזוב. ג' מן השמיני ומן התשיעי ילדה בזוב. ר' יוסי ור"ש אומרים ארבעה עשר כיולדת נקבה לפיכך אם קשתה שבעה עשר שלשה הראשונים ראויין לזיבה וילדה בזוב.יש מקשה עשרים וחמשה ואינה זבה כיצד שנים בלא עת ושבעה נדה ארבעה עשר כיולדת הנקבה. אבל אי אפשר שתקשה עשרים וששה יום במקום שאינו ולד ילדה בזוב. יש רואה מאה זבה ואינו זבה שנים בלא עת ושבעה נדה ושנים לאחר נדה ושמונים של נקבה ושבעה נדה ושנים שלאחר נדה רמ"א מאה וחמשים שנים בלא עת ושבעה נדה ושנים שלאחר נדה ושמונים של נקבה ושבעה נדה ושנים לאחר נדה וחמשים תלוים בולד אמרו לו כדבריך יכולה היא שתקשה כל ימיה ולא תהא זבה בהן. קישת ג' ימים זה אחר זה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומתה והרי זו בחזקת מעוברת. קישת ואח"כ הפילה דבר שאינו ולד ילדה בזוב המקשה ויצא דרך דופנה ילדה בזוב ר"ש אומר לא ילדה בזוב דם היוצא משם טמא ר"ש מטמא.הפולטת שכבת זרע מבפנים טמאה ר"ש אומר דיה כבועלה מה בועלה אינו מטמא מבפנים כבחוץ אף היא לא תטמא בפנים כבחוץ. תינוקת בת יום אחד לנדה מעשה בעין בול והטבילוה קודם לאמה בת שלש שנים דברי ר"מ. וחכ"א בת שלש שנים ויום אחד בתוך הזמן של בדיקות הבן והבת אע"פ שאמרו אין אנו יודעים לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהם נדר הקדישן הקדש מעשה ברבי חנינא בן חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו אביו לפני ר"ג והיה רבן גמליאל בודקו אם בא לכלל הסימנין ר' יוסי בר' יהודה אומר שמא בא לעונת נדרים אמר רבי מפני מה אתה מצטער אם ברשות אבא אני הרי רשות אבא עלי והריני נזיר אם ברשות עצמי אני הריני נזיר מעכשיו. עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בשם השמים שאין זה נפטר מן העולם עד שיורה הוראות בישראל ולא נפטר מן העולם עד שהורה הוראות בישראל. א"ר אלעזר ברבי צדוק אני ראיתי שהיה מורה הוראות בישראל.תוספתא נידה פרק ה תוס ז חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבַד. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא אֵילּוּ הֵן הַמְּשׁוּפָּעִין בְּמִידָּה גַסָּה כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְבוּאָה. הוֹי אִית חוֹרָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא עַל הָדָא רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הָדָא מִילְתָא אֶלָּא עַל הָדָא. דְּתַנִּי בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהָיָה מוֹכֵר בַּחֲנוּתוֹ אוֹ עַל פֶּתַח חֲנוּתוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מוֹכֵר בִּפְלָטֵר אוֹ בַּחֲנוּתוֹ שֶׁהִיא סְמוּכָה לִפְלָטֵר מְעַשֵּׂר עַל הַכֹּל עָלֶיהָ. חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבַד. הֵייְדָן רִבִּי מֵאִיר הָהִיא דְתַנֵּינָן לְבַתְרָהּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְּדַקָּה טְפֵילָה דַקָּה לְגַסָּה. תַּנִּי רִבִּי חִייָא כֵּן אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּדֵד בְּגַסָּה וּמְדָדוֹ בְּדַקָּה טְפֵילָה דַקָּה לְגַסָּה. וְכֵן פְּלָטֵר מִידָּה דַקָּה וְחָנוּת מִידָּה גַסָּה טְפֵילָה הִיא הַגַּסָּה לַדַּקָּה.חֲבֵרָייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַתִּינּוֹקוֹת דְּלָא יֵיכְלוּן טֵבֵל. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִידָּה דַקָּה הוֹאִיל וְהַמּוֹכֵר מִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר מַפְרִישׁ. מִידָּה גַסָּה הוֹאִיל וְהַלּוֹקֵח מִשְׂתַּכֵּר הַלּוֹקֵח מַפְרִישׁ. מַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לְדֵין וּמַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לְדֵין. מַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לַחֲבֵרָייָא רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֶת שֶׁהוּא טָפֵל לְדַקָּה כְדַקָּה וְאֶת שֶׁהוּא טָפֵל לְגַסָּה כְגַסָּה. מַתְנִיתִין מְסַייֵעַ לְרִבִּי לָא תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר מָדַד לוֹ בְדַקָּה חַייָב אֲפִילוּ לֹא מָדָד לוֹ אֶלָּא סְאָה וְרוֹבָע צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֶת אוֹתוֹ הָרוֹבָע. אָמַר רִבִּי זְעִירָא חֶשְׁבּוֹן שָׂכָר בֵּינֵיהֶן. מָדַד לוֹ סְאָה לְעִנְיָן רְבָעִין הוֹאִיל וְהַמּוֹכֵר מִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר מַפְרִישׁ. מָכַר לוֹ רְבָעִים לְעִנְייָן סְאָה הוֹאִיל וְהַלּוֹקֵח מִשְׂתַּכֵּר הַלּוֹקֵח מַפְרִישׁ.תלמוד ירושלמי דמאי פרק ב הלכה ד קודםהבא