משנה: הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת אֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. וּמַעֲשֶׂה בְחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵינִים מִשֶּׁלָּהֶן הָֽיְתָה וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָֽיְתָה וְאָמַר הֲרֵי כּוּלְּכֶם מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכָּלָה זוֹ וְקִיבְּלָתָהּ אַחַת מֵהֶן עַל יְדֵי כוּלָּם וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים אֵין הָאֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת. הלכה: הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ כול׳. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ חָמֵשׁ. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁחָמֵשׁ נָשִׁים מִתְקַדְּשׁוֹת כְּאַחַת. שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת קִידּוּשֶׁיהָ וְקִידּוּשֵׁי חֲבֵירָתָהּ. וּמְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. וּמְקַדְּשִׁין בְּפֵירוֹת עֲבֵירָה. וְאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּעֲרָיוֹת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. בָּאֲחָיוֹת לֹא קִידֵּשׁ וּבַחַטָּאוֹת כִּיפֵּר. הֵיךְ עֲבִידָא. שָׁחַט שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְשֵׁם חֵטְא אֶחָד הַמִּזְבֵּחַ בּוֹרֵר אֶת הָרָאוּי לוֹ. שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת בָּאֲכִילָה. שָׁחַט שְׁנֵי אֲשָׁמוֹת לְשֵׁם אָשָׁם אֶחָד הַמִּזְבֵּחַ בּוֹרֵר אֶת הָרָאוּי לוֹ. שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בָּאֲכִילָה. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁחַט אֶת הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְאֶת הַשֵּׁינִי לִשְׁמוֹ כִּיפֵּר. שֶׁאֵינוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא מִכֹּחַ שְׁמוֹ הַבָּא אַחֲרָיו. אֲבָל שָׁחַט הָרִאשׁוֹן לִשְׁמוֹ וְהַשֵּׁינִי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. אִם כִּיפֵּר הָרִאשׁוֹן עַל מַה הַשֵּׁינִי בָא וּמְכַפֵּר. עַל טוּמְאָה שֶׁאִירְעָה בֵּין זֶה לָזֶה. וּבִפְסָחִים לֹא כִיפֵּר. שֶׁאֵין הַפֶּסַח בָּא אֶלָּא לָאֲכִילַת בָּשָׂר. וּדְלֹא כְרִבִּי נָתָן. דְּרִבִּי נָתָן אָמַר. יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה בְלֹא אֲכִילָה.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כׇּל־יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ׃אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֢י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃מקרא תהלים פרק קכח פסוק ד
כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּתְּחוּמִין. מֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר, הֲרֵי זֶה לְכָל בְּנֵי עִירִי, לְכָל מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. וְכֹל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר. מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, אָסוּר, שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ:
כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכָל אֶחָד. מְזוֹנוֹ לְחֹל וְלֹא לְשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְשַׁבָּת וְלֹא לְחֹל. וְזֶה וָזֶה מִתְכַּוְּנִין לְהָקֵל. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, מִכִּכָּר בְּפֻנְדְּיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁתֵּי יָדוֹת לְכִכָּר מִשָּׁלֹשׁ לְקָב. חֶצְיָהּ לְבַיִת הַמְנֻגָּע, וַחֲצִי חֶצְיָהּ לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה:
אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵרְבוּ, כֹּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, לַמִּרְפֶּסֶת. פָּחוֹת מִכָּאן, לֶחָצֵר. חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע, גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים, לַמִּרְפֶּסֶת. פָּחוֹת מִכָּאן, לֶחָצֵר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּסְמוּכָה. אֲבָל בְּמֻפְלֶגֶת, אֲפִלּוּ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, לֶחָצֵר. וְאֵיזוֹ הִיא סְמוּכָה, כֹּל שֶׁאֵינָהּ רְחוֹקָה אַרְבָּעָה טְפָחִים:
משנה עירובין פרק ח משנה ד