משנה: הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵינוֹ מַתְנֶה עִמָּהּ קוֹדֶם לְשֶׁנִּתְאָֽרָסָה וְלֹא מִשֶּׁנִּתְגָּֽרְשָׁה. נִסְתְּרָה לְאַחַר וְנִיטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירָהּ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. זֶה הַכְּלָל. כָּל־שֶׁתִּיבָּעֵל וְלֹא הָֽיְתָה אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. הלכה: הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ קוֹדֶם שֶׁנִּתְאָֽרָסָה וְלֹא מִשֶּׁנִּתְגָּֽרְשָׁה כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. פְּשִׁיטָא שֶׁאָדָם מוֹחֵל עַל קִיּנּוּיוֹ. גֵּירַשׁ כְּמֵוֹ שֶׁמָּחַל. הֵיךְ עֲבִידָא. קִינֵּא לָהּ וְנִתְגָּֽרְשָׁה וְהֶחֱזִירָהּ וְנִסְתְּרָה. אִין תֵּימַר. גֵּירַשׁ כְּמֵוֹ שֶׁמָּחַל. צָרִיךְ לְקַנּוֹת לָהּ פַּעַם שְׁנִייָה. אִין תֵּימַר. גֵּירַשׁ כְּמוֹ שֶׁלֹּא מָחַל. אֵין צָרִיךְ לְקַנּוֹת לָהּ פַּעַם שְׁנִייָה. אֲבָל אִם קִינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה וְיָדַע בָּהּ. וְגֵירְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ וְנִסְתְּרָה. שָׁתָת וְלֹא בָֽדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם טְהוֹרָה הִיא. אִי מֵאַחַר שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ טְמֵיאָה הִיא.
חָצֵר שֶׁהִיא פְחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, אֵין שׁוֹפְכִין בְּתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ עוּקָה מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, בֵּין מִבַּחוּץ בֵּין מִבִּפְנִים, אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמוֹר, מִבִּפְנִים אֵין צָרִיךְ לִקְמוֹר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בְּשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ גַג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה, לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פִּי הַבִּיב, אֲבָל שׁוֹפֵךְ מִגַּג לְגַג, וְהַמַּיִם יוֹרְדִין לַבִּיב. הֶחָצֵר וְהָאַכְסַדְרָה מִצְטָרְפִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת:
וְכֵן שְׁתֵּי דְיוֹטָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, מִקְצָתָן עָשׂוּ עוּקָה וּמִקְצָתָן לֹא עָשׂוּ עוּקָה, אֶת שֶׁעָשׂוּ עוּקָה, מֻתָּרִין, וְאֶת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עוּקָה, אֲסוּרִין:
משנה עירובין פרק ח משנה יב
וְנַסְתֶּ֣ם גֵּיא־הָרַ֗י כִּי־יַגִּ֣יעַ גֵּֽי־הָרִים֮ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כׇּל־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ׃וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת (יקפאון) [וְקִפָּאֽוֹן]׃וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיהֹוָ֖ה לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר׃מקרא זכריה פרק יד פסוק ח