משנה: עַל הַשְּׁנִייָה הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. הלכה: אַרְבַּע כִּיתִּים נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם. אַחַת אוֹמֶרֶת. נִפּוֹל לַיָּם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. נְצַווֵחַ כְּנֶגְדָּן. זוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נִפּוֹל לַיָּם. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. הִֽתְײַצְּבוּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת ײ וגו׳. וְזוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם הַזֶּה וגו׳. וְזוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. ײ יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם. וְזוֹ שֶׁאָֽמְרָה. נְצַווֵחַ כְּנֶגְדָּן. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. וְאַתֶּם֭ תַּֽחֲרִישׁוּן׃
מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. בַּהֶרֶת עַזָּה כַשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל. וְהַשְּׂאֵת כִּקְרוּם בֵּיצָה, שְׁנִיָּה לָהּ כְּצֶמֶר לָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַשְּׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן, שְׁנִיָּה לָהּ כִּקְרוּם בֵּיצָה:
הַפָּתוּךְ שֶׁבַּשֶּׁלֶג, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּשָׁלֶג, הַפָּתוּךְ שֶׁבַּסִּיד, כְּדָם הַמָּזוּג בְּחָלָב, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁל שֶׁלֶג עַזָּה וְשֶׁל סִיד דֵּהָה מִמֶּנָּה:
אַרְבָּעָה מַרְאוֹת הָאֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְטֹר, וּלְהַחְלִיט, וּלְהַסְגִּיר. לְהַסְגִּיר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן. לִפְטֹר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי. לְהַחְלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. לְהַחְלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ פִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. לְהַחְלִיט אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הַפְּטוּר. לִפְטֹר אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אוֹ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר. אֵלּוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שֶׁכָּל נְגָעִים תְּלוּיִם בָּהֶן:
משנה נגעים פרק א משנה ד
פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּאָמַר כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן אִם אִיתָא דְּבַטְּלֵיהּ לְעֵדִים הֲוָה אָמַר לְהוּ וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי מִשּׁוּם כִּיסּוּפָאוְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל וְאִילּוּ חֵרֶשֶׁת לָא אָכְלָה מַאי טַעְמָא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַאֲכִיל חֵרֵשׁ בְּחֵרֶשֶׁתוְלֹיכֵול קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּאתלמוד בבלי גיטין דף נה עמוד א