משנה: וְאֵילּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח בַּחֲזֶרֶת וּבָעוּלְשִׁין וּבַתַּמְכָה וּבַחַרְחֲבִינָה וּבַמָּרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין כְּמוּשִׁין. אֲבָל לֹא כְבוּשִׁים וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבוּשָּׁלִין. וּמִצְטָֽרְפִין בִּכַזַּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן ובַדְּמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ׃ הלכה: בַּחֲזֶרֶת. חַסִּין. בָּעוּלְשִׁין. טְרוֹקְסִימוֹן. וּבַתַּמְכָה. גִּנְגִּידִין. בַּחַרְחֲבִינָה. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. יסי חלי. וּבַמָּרוֹר. יָרָק מָר וּפָנָיו מַכְסִיפִין וְיֵשׁ לוֹ שְׂרָף. הָתִיבוּן. הֲרֵי חֲזֶרֶת מָתוֹק. הֲרֵי אֵינוֹ קָרוּי חֲזֶרֶת אֶלָּא מָתוֹק. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל־עַצְמָן אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַחֲזֶרֶת. מַה חֲזֶרֶת תְּחִילָּתָהּ מָתוֹק וְסוֹפָהּ מָר. כָּךְ עָשׂוּ הַמִּצְרִיִים לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. בַּתְּחִילָּה בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ. וְאַחַר כָּךְ וַיְמָֽרֲר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּֽעֲבוֹדָה קָשָׁ֗ה בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵינִים. בֵּין כְּמוּשִׁין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲבָל לֹא כְמוּשִׁין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. כְּמוּשִׁין. בְּקֶלַח. מָאן דְּאָמַר. אֲבָל לֹא כְמוּשִׁין. בָּעָלִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זַיִת כָּבוּשׁ אוֹמֵר עָלָיו. בּוּרֵא פְרִי הָעֵץ. רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יָרָק שָׁלוּק אוֹמֵר עָלָיו. שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת. אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבוּשָּׁלִין. אִם בְּעֵיינָן הֵם יֵצֵא בָהֶם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מָאן יְדַע מִשְׁמַע מִן רִבִּי יוֹחָנָן יְאוּת. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אוֹ רִבִּי בִנְיָמִין. לֹא רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְעוֹד מִן הָדָא. מִן מַה דַאֲנָן חַמְיִין רַבָּנִין עָלִין לַבְרִייָתָה וְנָֽסְבִין תּוּרְמוּסִין וּמְבָֽרְכִין עֲלֵיהוֹן. בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה. וְתוּרְמוּסִין לֹא שְׁלוּקִין הֵן. אִין תֵּימַר. שַׁנִייָא הִיא. שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה מְרוֹרִים. תּוּרְמוּסִין כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָקָן בָּֽטְלָה מָרָתָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. ולֹא פְלִיגִין. זַיִת עַל יְדֵי שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיאָכֵל חַי. אֲפִילוּ כָבוּשׁ בְּעֵינוֹ הוּא. יָרָק כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָקוֹ נִשְׁתַּנָּה.
לא לכתוב רחמנא בחטאת מצורע ותיתי מהנך מה להנך שכן אין באין בדלותאלא אמר קרא (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' הקישו הכתוב לשלמים מה שלמים בין שנוי קדש בין שנוי בעלים בעינן לשמן למצוה אף חטאת בין שנוי קדש בין שנוי בעלים בעינן לשמן למצוההילכך מצוה משלמים והנך קראי לעכבתלמוד בבלי זבחים דף ח עמוד א
וּלְמָה אָמְרוּ כָּל הַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל וְהַמְדַמֵּעַ לְהַחֲמִיר, מִין בְּמִינוֹ. לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. כֵּיצַד, שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסַּת חִטִּים, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה וּבֵין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר. אֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, אָסוּר:
לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כֵּיצַד. כְּגוֹן גְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם עֲדָשִׁים, וְיֵשׁ בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, אָסוּר. אֵין בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה, מֻתָּר:
שְׂאֹר שֶׁל חֻלִּין שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסָּה, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ, וְאַחַר כָּךְ נָפַל שְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה, אוֹ שְׂאֹר שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ, אָסוּר:
משנה עורלה פרק ב משנה ט