משנה: וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכָל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לְפָנָיו, וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּרֹאשׁ. הלכה: וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת כול׳. דִּכְתִיב עַל־פִּ֨יו יֵֽצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבוֹאוּ. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ. דִּכְתִיב נָֽהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶה֭ שְׁלַ֥ל דָּוִֽד. הֽוּא־הָיָ֙ה עִם־דָּוִד בְּאֶפֶס דַּמִּ֗ים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בַּחֳקַל סוּמַקְתָּה. וְרִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר. שֶׁמִּשָּׁם נִפְסְקוּ דָמִים. וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים וגו׳. רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אָמַר. עֲדָשִׁיו הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָֽיְתָה עֲנָבָה שֶׁלָּהֶן יָפָה כְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי לֵוִי. אֵילּוּ הֵן הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁהָיוּ בָאִין זְקוּפִין כִּשְׂעוֹרִין וְהָֽלְכוּ לָהֶן נְמוּכִין כָּעֲדָשִׁין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַתְּהִ֛י שָׁם חֶלְקַ֥ת הַשָּׂדֶה֭ מְלֵיאָה שְׂעוֹרִ֑ים. וּכְתִיב מְלֵיאָה עֲדָשִׁ֔ים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. שָׁנָה אַחַת הָֽיְתָה וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת הָיוּ. אַחַת שְׂעוֹרִים וְאַחַת עֲדָשִׁים. פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּיד וְלִיתֵּן דָּמִים. דִּילְמָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבֵּיד שֶׁלֹּא לִיתֵּן דָּמִים. אֵי זֶה מֵהֶן יְאַבֵּד וְאֵי זֶה מֵהֶן יתֵּן דָּמִים. שֶׁלָּעֲדָשִׁין וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין. אֶלָּא שֶׁלָּעֲדָשִׁים מַאֲכָל אָדָם. וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִין מַאֲכָל בְּהֵמָה. שֶׁלָּעֲדָשִׁים אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְשֶׁלִּשְׂעוֹרִים חַייֶבֶת בַּחַלָּה. עֲדָשִׁין אֵין עוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ. שְׂעוֹרִים עוֹמֶר בָּא מִמֶּנָּהּ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. שָׂדֶה אַחַת חוּשְׁתֵּי שָׁנִים הָיוּ. הָיָה לָמֵד מִשֶּׁלְּאֶשְׁתַּקַּד וְאֵין לְמֵידִין מִשָּׁנָה לַחֲבֵירָתָהּ. וַיִּתְיַצְּב֤וּ בְתֽוֹךְ־הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּיל֔וּהָ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּצִּילוּהָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּצִּילָהּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ וְהָֽיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְשָׂדֶה מְלֵיאָה כַרְכּוֹם. כְּתִיב וַיִּתְאָ֥יו דָּוִד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית־לֶחֶ֭ם וגו׳. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. הֲלָכָה נִצְרְכָה לוֹ. וַיִּבְקְע֨וּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. שֶׁאֵין הֲלָכָה מִתְבָּרֵרֵת פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. וְלֹֽא־אָבָ֤ה דָוִד לִשְׁתּוֹת. לֹֽא־אָבָה דָוִד שֶׁתִּיקָּבַע הֲלָכָה עַל שְׁמוֹ. וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָם֭ לַֽיי. קְבָעָהּ מַסֶּכֶת לַדּוֹרוֹת. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ. בַּר קַפָּרָא אָמַר. חַג הָיָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הָיָה וְהֵיתֵר בָּמָה הָיָה. וַיִּבְקְע֨וּ שְׁלֹשָׁה. וְלָמָּה שְׁלֹשָׁה. אֶחָד הוֹרֵג וְאֶחָד מְפִנֶּה הֲרוּגִים וְאֶחָד מַכְנִיס צְלוֹחִית בְּטָהֳרָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָם֭ לַיי. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּסֵּ֥ךְ. מָאן דָּמַר וַיַּסֵּ֥ךְ מְסַייֵעַ לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. מָאן דָּמַר וַיְנַסֵּ֥ךְ מְסַייֵעַ לְבַר קַפָּרָא. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. הִילְכוֹת שְׁבוּיִים נִצְרְכָה לוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי אוֹמֵר. בִּנְייָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִתְאַוֶּה.
וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃וְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃מקרא יהושע פרק יט פסוק טו
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת, עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ. הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה, עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן, עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזָעַף. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן. אָמַר לָהֶן, צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵת אֶבֶן הַטּוֹעִים. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג), יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:
הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ, לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב, וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל:
משנה תענית פרק ג משנה י