משנה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי בְּנוֹ וְהַבֵּן עַל יְדֵי הָאָב. הַכֹּל גּוֹלִים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִים עַל יְדֵיהֶם חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. וְגֵר תּוֹשָׁב גּוֹלֶה עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. הַסּוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה. רַבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמוּעָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה. כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לָדַעַת הָרַג אֵינוֹ גוֹלֶה. וְשֶׁלֹּא לָדַעַת הָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה׃ הלכה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֶּן כול׳. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָה. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ אֵין בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אֶת אָחִיו אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אָחִיו אֵין אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ אָמַר. שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶינּוּ׃ וְהַסּוּמֶא. אָמַר רִבִּי בָּא. מָאן תַּנָּא סוּמֶא. רִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטְרוֹ מִכָּל־מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן הוּא אָמַר פְּרָט וָכָא הוּא אָמַר לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. לְהָבִיא אֶת הַמַּכֶּה בַלָּיְלָה.
זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי, זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, זֶה גִטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה, לֹא אָמַר כְּלוּם. מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי, הֲרֵי זֶה גֵט. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, גֵּט וְאֵינוֹ גֵט. אִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. זֶה גִטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, וְעָמַד וְהִלֵךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וּמֵת, אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם לָאו, אֵינוֹ גֵט:
לֹא תִתְיַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהּ בְּשִׁפְחָתָהּ. מַה הִיא בְאוֹתָן הַיָּמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת:
הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְתִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם נָתְנָה לוֹ בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מְגֹרֶשֶׁת, וְאִם לָאו, אֵינָה מְגֹרֶשֶׁת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי, וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ:
משנה גיטין פרק ז משנה ו
משנה: רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת מַפְשִׁיטִין אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה:תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ו הלכה ד