משנה: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לַחוּלִין וְלַמַּעֲשֵׂר וְלַתְּרוּמָה. וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ׃ הלכה: וְיֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. מַה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנוּגָּע יָדָיו תְּחִלָּה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. כְּרַבָּנִן הִיא תַמָּן. מַה טַעֲמוֹן הָכָא. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. וְלֹא מַחְמַת מַשְׁקֶה גָֽזְרוּ עֲלֵיהֶן. וְיִהְיוּ תְחִילָּה. (קוֹל) [קַל] וָחוֹמֶר. מָה אִם טְבוּל יוֹם שֶׁהוּא דְבַר תוֹרָה אֵינוֹ אֶלָּא פוֹסֵל. יָדַיִם שֶׁהֵן מִדִּבְרֵיהֶן לֹא כָל־שֶׁכֵּן. דָּבָר אַחֵר. כְּלוּם גָּֽזְרוּ עַל הַיָּדַיִם לֹא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. [הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים חַייָבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ. וַאֲסוּרִים לַזָּרִים. וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן. וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.] הֲרֵי אֵלּוּ בִתְרוּמָה וּבְבִכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר׃ תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רַבָּנִן. הֵן דַּתְּ אָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל־הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. נִפְסַל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. מַאי כְדוֹן. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. [בְּרוֹצֶה לוֹכַל. וְהֵן דַּתְּאָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה.] בְּרוֹצֶה לִיגַּע. וְלֹא הוּא רוֹצֶה לוֹכַל הוּא רוֹצֶה לִיגַּע. אֶלָּא מִשּׁוּם [נְטִילַת סֶרֶךְ. וְהָתַנִּינָן. תְּרוּמָה. וְכִי יֵשׁ בִתְרוּמָה מִשּׁוּם] נְטִילַת סֶרֶךְ. אֶלָּא בְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל [גַּב] טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ לֹא כְחוּלִין הֵם. תִּיפְתָּר אוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אוֹ כֵרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילּוּ כְּחוּלִין . רִבִּי לָֽעְזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ כִּתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד׃ וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. כָּל־הֵן דְּתַנִּינָן מַטְבִּילִין. בְּאַרְבָּעִים סְאָה אֲנָן קַייָמִין. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹטֵל יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. [אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. אֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת.] כָּאן בְּקוֹדְשֵׁי מִקְדָּשׁ הַמּוּקְדָּשִׁין. וְכָאן בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ. וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ׃ אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא שֶׁחִידְשׁוּ טוּמְאָה לַחַטָּאת. אֶלָּא אָֽמְרוּ. הַמִּיטָּמֵא טוּמְאָה קַלָּה כְמִיטָּמֵא טוּמְאָה חֲמוּרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר טָה֗וֹר. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ אַתְּ אוֹסְפוֹ בְמַגְרֵיפָה אָֽמְרָה תוֹרָה טָה֗וֹר. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְמַתֶּכֶת. וַהֲלֹא פְשׁוּטֵי כְלֵי מַתָּכוֹת טְמֵאִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְעֵץ. לֹא כְעוֹמֵד מַחְמַת דָּבָר טָמֵא הוּא. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּנֶסֶר. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּמַלְתֵּרָא עָבָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָה קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. מַה בֵין אָדָם טָהוֹר לַחַטָּאת לִכְלִי רֵיקָן טָהוֹר לַחַטָּאת. אָמַר לֵיהּ. וְאָסַ֣ף טָה֗וֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִ֣ישׁ. אֶלָּא לִיתֵּן טַהֲרָה מְעוּלָּה לָאִישׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמֵי חַטָּאת וּכְאֶפֶר חַטָּאת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵיסֵּט שֶׁטִּיהַרְתִּי לָךְ בַּשֶּׁרֶץ טִימֵּאתִי לָךְ כָּאן.
הלוקח יין מבין הכותים מערב שבת ושכח ולא הפריש אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשרה הבאין אחריהן מעשר ראשון ותשעה הבאין אחריהן מעשר שני מיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אוסרין אמרו לו לר' מאיר אי אתה מודה [שאם יבקע הנוד ששתה] זה טבל אמר להם לכשיבקע.היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אומר שני תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר הבאות אחריהן מעשר ראשון ותשע הבאות אחריהן מעשר שני היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש מחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו מעשר שני [בצפון או בדרום] ומחולל על המותר.נוטל תרומה ותרומת מעשר ומניחה במקום המוצנע אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה.תוספתא דמאי פרק ח תוס ח
משנה: קוֹשְׁרִין נִימִין בַמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה אִם בַּתְּחִילֶָּה כָּאן וְכָאן אָסוּר. חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה אִם בַּכֶּלִי כָּאן וְכָאן אָסוּר:תלמוד ירושלמי עירובין פרק י הלכה יב