משנה: דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שָׁוֶה לְדַם בְּהֵמָה לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְדַם הַשֶּׁרֶץ אֵין חַייָבִין עָלָיו. הלכה: רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה. וְהָא תַנִּינָן דַּם הַשֶּׁרֶץ אֵין חַייָבִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי בָּא אֵין חַייָבִין עָלָיו כָּרֵת. וְהָתַנֵּי דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שֶׁאֵין בּוֹ טוּמְאָה קַלָּה. דַּם הַשֶּׁרֶץ שֶׁאֵין בּוֹ טוּמְאָה חֲמוּרָה. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם דָּם. אֲבָל אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שֶׁקֶץ לוֹקֶה.
כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכׇל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ {ס} כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃מקרא דברים פרק כב פסוק ט
משנה: אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִים עַד שֶׁיָּזוֹמּוּ אֶת עַצְמָן. כֵּיצַד אָֽמְרוּ מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ אָֽמְרוּ לָהֶן הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִים שֶׁהֲרֵי הַנֶּהֱרָג הַזֶּה אוֹ הַהוֹרֵג הַזֶּה עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אֵין אֵילּוּ זוֹמְמִין. אֲבָל אָֽמְרוּ לָהֶן הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין וְנֶהֱרָגִין עַל פִּיהֶן׃ בָּאוּ אֲחֵרִים וְהִזִּימוּם בָּאוּ אֲחֵרִים וְהִזִּימוּם אֲפִילּוּ מֵאָה כּוּלָּם יֵיהָרֵגוּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, איסטיסית הִיא זוֹ אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת אֶלָּא כַת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד׃תלמוד ירושלמי מכות פרק א הלכה ג