משנה: וְאֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ וְלֹא עַל הַנְּייָר וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא אֶלָּא עַל הַמְגִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּסֵּפֶר. אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא בַקּוֹמוֹס וְלֹא בַקַּנְקַלְתּוֹס וְלֹא בְּכָל־דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם אֶלָּא בַדְּיוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמָחָה כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִימָּחוֹת. הלכה: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיָה מַפְסִיק כול׳. לֵוִי בַּר סִיסִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מְגִילַּת סוֹטָה מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי זֶה שְׁאֵלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵינָהּ שְׁאֵילָה. כְּלוּם גָּֽזְרוּ עַל הַסְּפָרִים שֶׁיְּטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם לֹא מִפְּנֵי קְדוּשָׁתָן. וְזוֹ לִמְחִיקָה נִיתְּנָה. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא הוֹאִיל וְנִיתְּנָה לִמְחִיקָה. כַּמָּה אוֹתִיּוֹת כָּתוּב בָּהּ וִיהֵא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ וִיהֵא חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי הִילַי. טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל כְּדֵי לִכְתוֹב יָהּ. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. כָּתַב מִפִּיו. וּמָחַק בֶּעָפָר. הָיָה כוֹתֵב רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמוֹחֵק. [תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר. אֵין כּוֹתְבִין עַל אוֹר בְּהֵמָה טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. לִמְחִיקָה נִתְּנָה. לָמָּה אֵינוֹ כוֹתֵב.] תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ מִדִּבְרֵי אַבָּא. שֶׁמָּא תֹאמַר. אֵינוֹ שׁוֹתָה. וְנִמְצָא הַשֵּׁם גָּנוּז עַל אוֹר שֶׁלִּבְהֵמָה טְמֵיאָה. הָכָא כְּתִיב סֵפֶר וְהָכָא כְּתִיב סֵפֶר. הָכָא אַתְּ אָמַר. כָּל־דָּבָר שֶׁהוּא כְתָלוּשׁ. וְהָכָא [אַתְּ] אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָה הִיא הָכָא דִּכְתִיב בַּסֵּפֶר. וְכָתַב. יָכוֹל בִּדְיוֹ וּבְסִיקְרָא וּבְקוֹמוֹס וּבְקַלְקַנְתּוֹס. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמָחָה. אִי מָחָה יָכוֹל בְּמַשְׁקִין אוֹ בְמֵי פֵּירוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָתַב. הָא כֵיצַד. כְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִימָּחוֹת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ [דְיוֹ] שֶׁאֵין בּוֹ קַלְקַנְתּוֹס. וְהָתַנֵּי. אִם מָחַק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר כָּשֵׁר. תִּיפְתָּר כְּהָדֵין תַּנָּייָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּל־יָמִים שֶׁהָיִינוּ לְמֵידִין אֶצֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא הָיִינוּ נוֹתְנִין קַלְקַנְתּוֹס בַּדְּיוֹ.
גְּמָ׳ פִּלְפֶּלֶת כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חַזְיָא? לְרֵיחַ הַפֶּה. עִיטְרָן כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי? לְצִילְחֲתָא. מִינֵי בְּשָׂמִים — כׇּל שֶׁהֵן. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא רֵיחַ רַע — כׇּל שֶׁהוּא. שֶׁמֶן טוֹב — כׇּל שֶׁהוּא. אַרְגָּמָן — כׇּל שֶׁהוּא. וּבְתוּלַת הַוֶּורֶד — אַחַת.מִינֵי מַתָּכוֹת — כׇּל שֶׁהֵן. לְמַאי חֲזוּ? תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שֶׁכֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה דׇּרְבָן קָטָן.תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בַּרְזֶל״, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לֹא יִפְחוֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה. לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְכָלְיָיא עוֹרֵב. וְאִיכָּא דְאָמְרִי, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לֹא יִפְחוֹת מִכָּלְיָיא עוֹרֵב. וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה עַל אַמָּה. נְחֹשֶׁת, לֹא יִפְחוֹת מִמָּעָה כֶּסֶף. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא יִפְחוֹת מִצִּינּוֹרָא קְטַנָּה שֶׁל נְחֹשֶׁת. לְמַאי חַזְיָא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁמְּחַטְּטִין בָּהּ אֶת הַפְּתִילוֹת וּמְקַנְּחִין הַנֵּרוֹת.תלמוד בבלי שבת דף צ עמוד א
כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃ {ס} וְאַף֙ כִּֽי־הַיַּ֣יִן בֹּגֵ֔ד גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר וְלֹ֣א יִנְוֶ֑ה אֲשֶׁר֩ הִרְחִ֨יב כִּשְׁא֜וֹל נַפְשׁ֗וֹ וְה֤וּא כַמָּ֙וֶת֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔ע וַיֶּאֱסֹ֤ף אֵלָיו֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו כׇּל־הָעַמִּֽים׃מקרא חבקוק פרק ב פסוק ו