משנה: סְתָם נְדָרִים לְהַחֲמִיר וּפֵירוּשָׁם לְהָקֵל. כֵּיצַד אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ כְּיֵין נֶסֶךְ אִם שֶׁלַּשָּׁמַיִם נָדַר אָסוּר אִם שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה נָדַר מוּתָּר. וְאִם סְתָם אָסוּר. הֲדֵי עָלַי כְּחֵרֶם אִם בְּחֵרֶם שֶׁלַּשָּׁמַיִם אָסוּר וְאִם שֶׁלַּכֹּהֲנִים מוּתָּר וְאִם סְתָם אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כַּמַּעֲשֵׂר אִם בְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה נָדַר אָסוּר וְאִם שֶׁלַּדָּגָן מוּתָּר וְאִם סְתָם אָסוּר. הְרֵי עָלַי כַּתְּרוּמָה אִם כִּתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר אָסוּר וְאִם שֶׁלַּגּוֹרֶן מוּתָּר וְאִם סְתָם אָסוּר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה אֲסוּרָה בַּגָּלִיל מוּתֶּרֶת שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּישְׁכָּה. סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה מוּתָּרִין וּבַגָּלִיל אֲסוּרִין שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים. הלכה: סְתָם נְדָרִים לְהַחֲמִיר כול׳. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מָלוּחַ לְעוֹלָם. הָא לְשָׁעָה לֹא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִן מָה דְתַנִּינָן הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ כְּיֵין נֶסֶךְ. הָדָא אָֽמְרָה מָלוּחַ לְשָׁעָה מָלוּחַ הוּא. אֵי זֶהוּ מָלוּחַ לְשָׁעָה. כַּיי דְתַנֵּי. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן אֶת הָאֵיבָרִים עַל גַּבֵּי הַמֶּלַח וְהוֹפְכָן. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאִם מַשְׁהֵא הוּא אוֹתָן שֶׁהֵן נִמְלָחִין. וְיֵידָא אָֽמְרָה דָא. דָּמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָבָּא הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמְּעַטָּן טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בַּמֶּלַח וְאוֹכֵל. הָדָא אָֽמְרָה. מָלוּחַ לְשָׁעָה מָלוּחַ הוּא. הְרֵי עָלַי כַּתְּרוּמָה. אִם כִּתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר אָסוּר. הָא בִתְרוּמַת תּוֹרָה מוּתָּר. וְאִם שֶׁלַּגּוֹרֶן מוּתָּר. הָא בִתְרוּמַת תּוֹרָה אָסוּר. הָכָא אַתְּ אָמַר. אָסוּר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. מוּתָּר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ מוּתָּר. הָא כִתְרוּמַת תּוֹרָה אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה אֲסוּרָה בַּגָּלִיל מוּתֶּרֶת. שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלַיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. אֲבָל אִם הָיוּ מַכִּירִין סְתָם אָסוּר. סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה מוּתָּרִין וּבַגָּלִיל אֲסוּרִין. שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים. אֲבָל אִם הָיוּ מַכִּירִין סְתָמָן מוּתָּר. הָכָא אַתְּ אָמַר. מוּתָּר. וָכָא אַתְּ אָמַר. אָסוּר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. תְּרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חַד תַּנָּיֵי הוּא. כְּמָאן דָּמַר סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים. אֲפִילוּ בְגָלִיל יְהֵא מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. בְּגָלִיל עַל יְדֵי שֶׁרְגִילִין בְּחֶרֶם עָכָן אַתְּ אָמַר. אָסוּר. וּבִיהוּדָה עַל שֶׁאֵינָן רְגִילִין בְּחֶרֶם עָכָן אַתְּ אוֹמֵר. מוּתָּר.
ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף נזיר נמי כי מייתי קרבן לאישתרויי למישתי יין דחולין הואור"א דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי נזיר טמא כי קא מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הואתנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולותתלמוד בבלי כריתות דף ח עמוד ב
הלכה: גִּידֻל בַּר בִּנְייָמִין בְּשֵׁם רַב. בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהִכְשִׁירוּ עֵדוּת הָאִשָּׁה בָאִישׁ. הָאִישׁ מַכְחִישׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מַכְחֶשֶׁת אֶת הָאִישׁ. נִיתְנֵי. עֵד אוֹמֵר. רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג. אִשָּׁה אָֽמְרָה. לֹא רָאִיתִי. אִשָּׁה אָֽמְרָה רָאִיתִי. וְעֵד אוֹמֵר. לֹא רָאִיתִי. כִּדְתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הַדֵּיעוֹת. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁתַּיִם נָשִׁים וְאִישׁ אֶחָד עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁנֵי עֵדִים וְעֵד אֶחָד. הָדָא אַתְּ אָמַר בְאִשָּׁה וְנָשִׁים. אֲבָל אִם הָיוּ מֵאָה נָשִׁים וְעֵד אֶחָד כְּעֵד בְּעֵד אִינּוּן.תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט הלכה ז