משנה: חָצֵר גְּדוֹלָה הָֽיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבֵית יַעְזֵק הָֽיְתָה נִקְרֵאת וּלְשָׁם כָּל־הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִין וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָם שָׁם. וּסְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ עוֹשִׂין לָהֶן בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבוֹא. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל־הַיּוֹם. הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּייִם אַמָּה לְכָל־רוּחַ. וְלֹא אֵילּוּ בִלְבַד אֶלָּא אַף חֲכָמָה הַבָּאָה לְײַלֵּד וְהַבָּא לְהַצִּיל מִן הַדְּלֵיקָה וּמִן הַגַּיִיס מִיַּד הַמַּפּוֹלֶת הֲרֵי אֵילּוּ כְּאַנְשֵׁי הָעִיר וְיֵשׁ לָהֶן אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל־רוּחַ: הלכה: חָצֵר גְּדוֹלָה הָֽיְתָה בִירוּשָׁלַיִם וּבֵית יַעְזֵק הָֽיְתָה נִקְרֵאת. מָהוּ בֵית יַעְזֵק. שֶׁ ָם הָיוּ עוֹזְקִין אֶת הָהֲלָכָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וַיְעַזְּקֵ֣הוּ וַיְסַקְּלֵ֗הוּ. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל־הַיּוֹם. חָֽזְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם כְּכֶלִי שֶׁבָּא חוּץ לִתְחוּם מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטְלוֹ בְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. חָֽזְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם כְּכֶלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בֶחָצֵר שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטְלָן בֶחָצֵר. עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְהִתְקִין שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּייִם אַמָּה לְכָל־רוּחַ. תַּנֵּי. אַף בָּא לַמּוּל אֶת הַקָּטָן כֵּן. מַתְנִיתָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. עוֹד אָמַר רַבִּי לִיעֶזֶר. כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּיחָמִין וְלַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל.
אפי' תימא ר"ע היא והאי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כותיה בהעלמה ופליג עליה במעילותה"ד ה' מעילות אמר שמואל כאותה ששנינו חמשה דברים בעולה מצטרפין הבשר והחלב והיין והסלת והשמןחזקיה אמר כגון שאכל מה' אברים ר"ל אמר אפילו תימא באבר אחד משכחת לה בכתף רבי יצחק נפחא אמר כגון שאכל בה' מיני קדירה רבי יוחנן אמר כגון שאכל בה' טעמים:תלמוד בבלי כריתות דף טז עמוד א
התנור והכירים [חדשים] הרי הן ככל הכלים ומטלטלין אותן אבל אין סכין אותן שמן ואין [סוחטין אותן במטלית] ואין מפיגן בצונן כדי לחסמן [אם] בשביל לאפות בהן מותר אין יוצאין בכסא אחד [האנשים ואחד הנשים] ולא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו רבי אליעזר בר' ישמעאל אומר אף אין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט.רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו וחכ"א לא יטול אלא [מן האבוס שלפני בהמה ובלבד שלא יקטמנו לחצות בו שיניו אם קטמו בשבת חייב חטאת ביו"ט לוקה ארבעים] ר"א אומר מגבב מן החצר ומדליק ובלבד שלא יעשה צבורין ור"ש מתיר [שכל שבחצר מוכן].מולגין את הראש ואת הכרעים [ואין] טופלין אותם לא בחרסית ולא באדמה [אבל מפספסין אותן באור ואין מספרין את הראש ואת הכרעים] ואין מספרין את הירק בתספורת [אבל מספר הוא את הקרנה] ואת העכביות [מסיקין] ואופין בפורני [מחמין] חמין באנטיכי ואין מסיקין את הפורני לאפות בו בתחלה.תוספתא ביצה פרק ג תוס יד