משנה: מָעוֹת חוּלִין וּמָעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מַה שֶׁלִּיקֵּט לִיקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַד שֶׁיַּשְׁלִים וְהַשְּׁאָר חוּלִין. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. זֶה הַכְּלָל הַמִּתְלַקְּטִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי חֶשְבּוֹן. סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁלַּחוּלִין שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ מֵבִיא סֶלַע מָעוֹת וְאוֹמֵר סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהִיא מְחוּלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק לֹא שֶׁיְקַייֵם כֵּן אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְלָן עַל הַכֶּסֶף. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינָרֵי זָהָב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻעַ אֶת כַּסְפָּם דִּינָרֵי זָהָב. הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָה כְּדֵי לְשָׂכָר שֵׁינִי שֶׁמָּא יֹאבְדוּ הַשְּׁאָר וְיִהְיוּ אֵילּוּ שֶׁבְּיָדוֹ תְפוּסִין עַל הַשֵּׁנִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְצָרִיךְ לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר אִם אֵלּוּ שֶּׁלְמַטָּן שֵׁנִי יִהְיוּ אֵלּוּ שֶׁבְּיָדִי תְּפוּסִין עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט מִכָּן וּמִכָּן אֲבָל אִם לִיקֵּט עַל אוֹמָן כְּבוֹלֵל וְחוֹפֵן הוּא. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה אֵין בְּלִילָה אֶלָּא בְּיַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד כְּזֵתִים הַנִּבְלָלִים. מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. פָּתַר לָהּ עַד כְּזֵיתִים. הַמִּתְלַקְּטִים לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי הוּנָה סָֽלְקָת מַתְנִיתָא הַנִּבְלָלִין וְהַנֶּחֱפָנִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן. תַּנֵּי בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר שְׁתַּיִם. רִבִּי זְעִירָא אָמַר מַה בְחֶלְמָה מֵיכַל לְעוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל קוּפְּדָה שְׁמֵינָה. לְמָחָר אָתָא שָׁאַל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ לָמָּה שְׁתַּיִם. אָמַר לֵיהּ מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לֹו כֵן הוּא דוֹחֵק עַצְמוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ. חִזְקִיָּה אָמַר כְּשֶׁהוּא מְחַלְּלָהּ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּרָעָה. וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּל עָלֶיהָ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּיָפָה. וְהָא תַנִּינָן בּוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ. וְיָבוֹר אֶת הָרָעָה וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּיָפָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲנִי אוֹמֵר הִיא הָֽיְתָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מִכָּל־מָקוֹם לֹא יָצָאת לְחוּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ חוּלִין בְּרוּרִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן לֹא שֶׁיְּקַייֵם כֵּן אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְלוֹ עַל הַכֶּסֶף. רִבִּי חַגַּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מְנַחֵם בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי מְחַלְּלִין אוֹתוֹ מִדּוֹחַק. וְהָתַנִּינָן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק. הָא כֶסֶף עַל כֶּסֶף לֹא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי עָבַר וְחִילְּלוֹ מְחוּלָּל. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי עָבַר וְחִילְּלָן מְחוּלָּלִין. תַּנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת כָּךְ מְחַלְּלִין זָהָב עַל הַכֶּסֶף. אָמַר לוֹ רִבִּי מִפְּנֵי מַה מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת שֶׁכֵּן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל הַזָּהָב. וִיחַלְּלוּ זָהָב עַל הַכֶּסֶף. אֵין מְחַלְּלִין זָהָב עַל נְחוֹשֶׁת. אָמַר לוֹ רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶּׁלְזָהָב מְחַלְּלִין אוֹתוֹ עַל הַמָּעוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלֵם. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף וְאֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָֽמְרוּ בֵּית שַׁמַּי אֶלָּא בְסוֹף. אֲבָל בַּתְּחִילָּה אוֹף בֵּית שַׁמַּי מוֹדֵיי. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי כֶּסֶף וְלֹא זָהָב. וְאֵימָא כֶסֶף וְלֹא נְחוֹשֶׁת. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַמְצָרֵף סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְדוֹן טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּאי. הִיא כֶסֶף הִיא נְחוֹשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בְּסוֹף בֵּית שַׁמַּי פְּלִיגִין. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. כֶּסֶף רִאשׁוֹן וְלֹא כֶסֶף שֵׁינִי. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַמְצָרֵף סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְּדוֹן טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. כֶּסֶף עַד כְּדֵי כֶסֶף. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה תַּנְיָא אִידַּךְ: לֹא יִשְׁחוֹט אָדָם לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וְעַל יַד אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא מִדַּעְתָּן. אֲבָל שׁוֹחֵט הוּא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, בֵּין מִדַּעְתָּן וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּן, וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ וְשָׁחַט רַבָּן עֲלֵיהֶן — יוֹצְאִין בְּשֶׁל רַבָּן, וְאֵין יוֹצְאִין בְּשֶׁל עַצְמָן,חוּץ מִן הָאִשָּׁה שֶׁיְּכוֹלָה לְמַחוֹת.מַאי שְׁנָא אִשָּׁה? אָמַר רָבָא: אִשָּׁה וְכׇל דְּדָמֵי לַהּ.תלמוד בבלי פסחים דף פח עמוד א חומר באדם שאין בבהמה ובבהמה שאין באדם. שהאומר דמי בהמה זו עלי מתה חייב דמי פלוני זה עלי ומת פטור. חומר בערכין שנוהגים באדם ואין נוהגים בבהמה.המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זה מעלה לה פרנסה מתוכן והשאר הקדיש. המקדיש מעשה ידי עבדו הרי זה מעלה לו פרנסה מתוכן והשאר הקדיש. המקדיש את עצמו הרי זה עושה ואוכל לא הקדיש אלא דמיו. ראשו של עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראשו של חמור זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראשו של עבד מכור לך משלימין ביניהן. ראשו של חמור זה מכור לך משלימין ביניהן. ראשה של פרה זו מכור לך לא מכר אלא ראשה. ולא עוד אלא אפילו אמר ראשה של פרה זו הקדיש לא הקדיש אלא ראשה שור זה עולה השור עולה ומועלין בו ואין חייבין באחריותו שור זה עלי עולה השור עולה ומועלין בו וחייבין באחריותו. דמי שור זה עולה השור חולין ואין מועלין ואין חייבין באחריותו דמי שור זה עלי עולה השור חולין ואין מועלין בו בית זה הקדש הבית הקדש ומועלין בו ואין חייב באחריותו בית זה עלי הקדש הבית הקדש ומועלין בו וחייבין באחריותו דמי בית זה הקדש הבית חולין ואין חייבין באחריותו דמי בית זה עלי הקדש הבית חולין ואין מועלין בו אבל חייבין באחריותו.חייבי נדרים ונדבות והערכין והדמים והקדשות בית דין ממשכנין אותן. ואם מתו היורשין [חייבים] להביא. חייבי חטאות ואשמות והדמים אין ב"ד ממשכנין אותן ואם מתו אין היורשין חייבין להביא והדמים שנישומו הרי הן כערכין עולות הבאות עם חטאות ב"ד ממשכנין אותן ואם מתו היורשין חייבין להביא. הביא חטאתו ולא הביא עולתו ב"ד ממשכנין עליה ואם מתו על היורשין להביא ראיה הביא עולתו ולא הביא חטאתו אין ב"ד ממשכנין עליה ואם מתו אין היורשין חייבין להביא.תוספתא ערכין פרק ג תוס ט קודםהבא