משנה: מַכְנִיס אָדָם פֵּירוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַווִין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד. וְכוּלָּן אִם כִּווְנוּ אֶת מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד יֹאבֵדוּ׃ הלכה: וּדְלֹא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. פְּרַגְמַטָיָא אָבֵדָה שָׁרִי מְטַלְטְלָתָהּ בַּמּוֹעֲדָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הָדָא שִׁײַרְתָּא שָׁרִי מִיזְבּוֹן מִינָהּ בְּמוֹעֶדָא. הֲוָה יְדַע דַּשִׁײַרְתָּא מֵיעוּל וּמֵיזְלָא עִיבִידְתֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִין יְדַע דְלֹ[א] מִיזְבָּן וְהוּא פְחַת מִן אַגְרָא יַזְבִּין. וְאִילָא לָא יַזְבִּין. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. אַגְרָא וְקַרְנָא קֶרֶן הוּא. אִין יְדַע דְלָא מַזְבִּין וְהוּא פְחַת מִן קַרְנָא יַזְבִּין. וְאִי לָא לָא וַזְבִּין.] רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה הוֹרוּן בְּהָדֵין לַסּוֹטָה שָׁרִי מִזֵבַּנְתֵּיהּ בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר מְפַקֵּד לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי דַהֲוָה פָרוּשׁ. אִין אַתְּ יְדַע דְּאַתְּ מַזְבִּן וָאִילְפָא מוּרְכָא לָךְ וְאַתְּ אֲתִי (מִסְתֵּי) [מִשְׁתֵּי] גַבָּן זְבִין. וְאִילָא לָא תַזְבִּין. רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרַיָּה הֲוָה לֵיהּ סִפְרָן. שְׁאַל לְרִבִּי הוּנָא. מחָהוּ מְזַבְּנָתוֹן בְּמוֹעֲדָא. אָמַר לֵיהּ. מַחְדִּי אַתְּ מוֹעֲדָא שְׁתִי אַתְּ קוֹנְדִּיטוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין אָמַר. פְּרַגָמַטִּיָּא נִגְבִּית מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין לֹא. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי לָא. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים יוֹדְעִין. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין נַעֲשֵׂית דְּפִיקָּדוֹן. [כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים] פִּיקָּדוֹן לֹא יִיגָּבַה מְנִּכְסֵי יְתוֹמִין קָטַנִּים. מַה בֵינוֹ לַמִּלְוֶה. מִלְוֶה נִיתְנָה לְהוֹצָאָה. וְזֶה לֹא נִיתַּן לְהוֹצָאָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אִילּוּ הָיָה לִי מִי שֶׁיִימָנֶה עִמִּי הִיתַּרְתִּי בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא וְהִיתַּרְתִּי שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. כְּלוּם אָֽסְרוּ בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא לֹא כְדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּזוֹל. וְהֵן מַעֲרִימִין עָלָיו וּמוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹקֶר. כְּלוּם אָֽסְרוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וִיגִיעִין בַּתּוֹרָה. וְאִינּוּן אָֽכְלִין וְשָׁתִין וּפָחֲזִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הִזְכִּירוּךָ לְבוּלֵי יִהְיֶה יַרְדֵּן בַּעַל גְּבוּלְךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קֻבְלִין לָרָשׁוּת לְהִיפָּטֵר מִבּוּלֵי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לוֹוִין בְּרִיבִּית לַחֲבוּרַת מִצְוָה וּלְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּצַפְרָא הֲוָה נְחַת לִכְנִשְׁתָּא וְהֲוָה מְלַקֵּט פֵּירוּרִין וַאֲכִל וַאֲמַר. יְהֵא חֶלְקִי עִם אִילֵּין דַּאָֽכְלוּן הָכָא רוּמְשִׁית.
כוורת מכוון ונוף אין מכוון הרי זה כרם נוף מכוון וכוורת אין מכוון ה"ז אינו כרם היו דקות ולא היו מכוונות סיעתו ונעשו מכוונות ה"ז כרם כיצד יודע אם היו מכוונות אם לאו מותח את החוט לעיקר גפנים אם היו כולן נוגעות בחוט הרי זה כרם אחת נכנסת ואחת יוצאת הרי זה אינו כרם.[ר"ש אומר חריץ כנטוע כהלכתו או שהיה מוקף כשובך הזה עגול ה"ז אינו חריץ] כרם שנטוע ערבוביא אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש ה"ז כרם ואם לאו אינו כרם זה היה מעשה ובאו ושאלו את ר"ג א"ל צאו ושאלו את יוסי בן גילאי שהוא בר ובקי בהלכות הכרם יצאו ושאלוהו אמר להן אם יש בו לכוין שתים כנגד שלש ה"ז כרם ואם לאו אינו כרם ר"ש אומר כרם שנטוע על פחות מד' אמות או יותר על שמונה אמות ה"ז אינו כרם.כרם שנטוע כהלכתו ושורה אחת [יוצאה ממנו] כשהוא מודד נותן לכרם ד' אמות ולשורה [ארבעה] טפחים היה נטוע כהלכתו וגפנים החיצונין [מראין מבינתים] כשהוא מודד [מבפנים] נותן לכרם ארבע אמות ולגפנים ששה טפחים.תוספתא כלאיים פרק ג תוס ח
אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשותואימתי בזמן שהתרו בהן אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש:גמ׳ אמר רבא והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מכדי תוך כדי דיבור היכי דמי כדי שאילת תלמיד לרב מאה טובא הוותלמוד בבלי מכות דף ו עמוד א