משנה: וְשָׁוִין שֶׁמַּשִּׁיקִין אֶת הַמַּיִם בִּכְלִי אֶבֶן לְטַַהֲרָן אֲבָל לֹא מַטְבִּילִין. מַטְבִּילִין מִגַּב לְגַב וּמֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה בְיוֹם טוֹב: הלכה: מַתְנִיתָה דְלֹא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי אֵין מַטְבִּילִין כֶּלִי עַל גַּב מֵימָיו בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין מַשְׁקִין אֶת הַמַּיִים בִּכְלִי אֶבֶן לְטַהֲרָן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. מַטְבִּילִין כֶּלִי עַל גַּב מֵימָיו בְּיוֹם טוֹב. וּמַשְׁקִין אֶת הַמַּיִים בִּכְלִי אֶבֶן בְּטַהֲרָה בַּשַּׁבָּת. לֹא אָמַר אֶלָּא בְשֶׁלְאֶבֶן. הָא בְשֶׁלְעֵץ לֹא. כֵּיצַד מִגָּב לְגַב. רָצָה לַעֶשׂוֹת עִיסָּתוֹ עַל גַּבֵּי גִיתּוֹ. אוֹ גִיתּוֹ עַל גַּבֵּי עִיסָּתוֹ. מַטְבִּיל אֶת כֵּילָיו. כֵּיצַד מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה. הָיָה אוֹכֵל עִם חֲבוּרָה זוֹ וְנִמְלָךְ לוֹכַל עִם חֲבוּרָה אֶחֶרֶת. טוֹבֵל.
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לְמָקוֹם אֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיִּים לְמָקוֹם אַחֵר, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה עַל הָרִאשׁוֹנִים, טָמֵא, וְעַל הַשְּׁנִיִּים, טָהוֹר. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַשְּׁנִיִּים לְמָקוֹם אֶחָד, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָמֵא. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְנִמְצָא עַל יָדָיו קֵיסָם אוֹ צְרוֹר, יָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁאֵין הַמַּיִם הָאַחֲרוֹנִים מְטַהֲרִים אֶלָּא הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַיָּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא מִבְּרִיַּת הַמַּיִם, טָהוֹר:
הַיָּדַיִם מִטַּמְּאוֹת וּמִטַּהֲרוֹת עַד הַפֶּרֶק. כֵּיצַד. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים עַד הַפֶּרֶק, וְאֶת הַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק, וְחָזְרוּ לַיָּד, טְהוֹרָה. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק וְחָזְרוּ לַיָּד, טְמֵאָה. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לְיָדוֹ אַחַת וְנִמְלַךְ וְנָטַל אֶת הַשְּׁנִיִּים לִשְׁתֵּי יָדָיו, טְמֵאוֹת. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לִשְׁתֵּי יָדָיו וְנִמְלַךְ וְנָטַל אֶת הַשְּׁנִיִּים לְיָדוֹ אַחַת, יָדוֹ טְהוֹרָה. נָטַל לְיָדוֹ אַחַת וְשִׁפְשְׁפָהּ בַּחֲבֶרְתָּהּ, טְמֵאָה. בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בַכֹּתֶל, טְהוֹרָה. נוֹטְלִין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה זֶה בְצַד זֶה אוֹ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וּבִלְבַד שֶׁיְּרַפּוּ שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם:
משנה ידיים פרק ב משנה ד
הַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי שֶׁהִיא בּוֹשָׁה.רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן אִיקְּלַע לְבֵי רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. אֲמַרוּ לֵיהּ: מָה שְׁמָךְ? אֲמַר לְהוּ: רַב הוּנָא. אֲמַרוּ: נִיתֵּיב מָר אַפּוּרְיָא! יְתֵיב, יְהַבוּ לֵיהּ כָּסָא, קַבְּלֵיהּ בְּחַד זִימְנָא וְשַׁתְיֵיהּ בִּתְרֵי זִימְנֵי, וְלָא אַהְדַּר אַפֵּיהּ.אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא קָרֵית לְךָ רַב הוּנָא? אֲמַר לְהוּ בַּעַל הַשֵּׁם אֲנִי. מַאי טַעְמָא כִּי אֲמַרוּ לָךְ נִיתֵּיב אַפּוּרְיָא יְתֵבְתְּ? אֲמַר לְהוּ: כׇּל מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל הַבַּיִת עֲשֵׂה (חוּץ מִצֵּא).תלמוד בבלי פסחים דף פו עמוד ב