משנה: הַנּוֹתֵן שִׁקְלוֹ לַחֲבֵירוֹ לִשְׁקוֹל עַל יָדוֹ וּשְׁקָלוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה מָעַל. הַשּׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ וְנִתְרְמָה הַתְּרוּמָה וְקָֽרְבָה הַבְּהֵמָה מָעַל. מִמַּעֲשֵׁר שֵׁנִי וּמִדְּמֵי שְׁבִיעִית יֹאכַל כְּנֶגְדָּן: הלכה: הַשּׁוֹקֵל כול׳. אֲנָן תַּנִּינָן. אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. וְתַנֵּיי דְבֵית רִבִּי אִם קָֽרְבָה הַבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָאן תַּנָּת. אִם קָֽרְבָה הַבְּהֵמָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִיַּד הָיָה מְקַבֵּל מָעוֹתָיו. הַכֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן. וְקַשְׁיְא. אִילּוּ הַגּוֹנֵב עוֹלָתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ וּשְׁחָטָהּ סְתָם. סְתַמָּהּ לֹא לְשֵׁם הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְכַפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תִּיפְתָּר בִּמְסוּייָם. מִשֶּׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין וּדְחָפוֹ לַקּוּפָּה. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא לַשְּׁייֵרִים הֵן נוֹפְלִין. וְכִי יְשׁ מְעִילָה לִשְׁייֵרִים. אֶלָּא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. מוֹעֲלִיץ בִּשְׁייֵרִים. עוֹד הִיא בִּמְסוּייָם. מִשֶּׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין וְתוֹרְמוֹ לִשְׁמוֹ. מַה נֶהֱנֶה. אָמַר רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. מִכֵּיוָן שֶׁבֵּית דִּין רְאוּיִין לְמשְׁכֵּן וְלֹא מִישְׁכֵּינוֹ כְּמִי שֶׁנֶּהֱנֶה. כָּתוּב אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁ֨ר יְבֻכַּ֤ר לַֽיי בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אוֹתוֹ. כָּל־שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ אֵין קְדושָּׁה חָלָה עָלָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מֵבִיא סֶלַע שֶׁלְחוּלִין וְאוֹמֵר. מָעוֹת מַעֳשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל־מָקוֹם שֶׁהֵן מְחולָלִין עַל סֶלַע זוֹ וְאוֹתָן נִתְפַּסִּין לְשֵׁם שֵׁינִי וְהַשְּׁאָר נַעֲשִׂין שְׁקָלִים.
כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה בשותה רביעית מתוך כדי אכילת פרס שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין. ואין מחייבין אותו להיות שותה פחות מכשיעור ויורד וטובל אלא שותה כשיעור ויורד וטובל. שתה פחות מכשיעור וירד וטבל באמצע טמא התירו למגע טמא מת שהיא את בנה וטהורה.בלע כזית מן המת ונכנס לבית הבית טהור שכל הבלועין באדם ובהמה ובחיה ובעופות טהורין. מסרה או שיצא מלמטה טהור. שתה מים טמאים והקיאן טמאין מפני שנטמאו בו ביציאתן. טבל או שנסרחו או שיצא מלמטה טהורין. שתה שאר המשקין אע"פ שטבל והקיאן טמאין לפי שאינן טהורין בגוף. נסרחו או שיצאו מלמטה טהורין. פרה ששתת מים טמאין והקיאתן טמאין מפני שאין טהורין בגוף נסרחו או שיצאו מלמטן טהורין. נכנס לו חץ ביריכו רבי אומר אינו חוצץ וחכ"א הרי זה חוצץ בד"א בשל מתכת אבל בשל עץ הרי זה חוצץ ואם קרם עליו העור למעלה הכל מודים שאינו חוצץ שכל הבלועין באדם ובהמה בחיה ובעופות טהורין. נכנסו צרורות וקסמים בסדקי רגליו מלמטה ר"ע אומר אינו חוצץ מפני שהיא כבית הסתרים.אספלנית מלוגמא ורטייה שעל בית הסתרים רבי אומר חוצץ ור' יוסי בר' יהודה אומר אינו חוצץ. העושה קילקי בראשו רבי אומר חוצץ ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו חוצץ. היתה בו שערה אחת חוץ למכה וראשו מודבק למכה או שהיו שתי שערות וראשן מודבק בסוף או בצואה הרי אלו חוצצות היו לו שתי שערות בריסי עיניו ומלמטה ונקבו והוציץ בריסי עיניו מלמעלה זה היה מעשה ונמנו עליו ה' זקנים וטמאוהו.תוספתא מקואות פרק ח תוס ו
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם גָּל֤וּת שְׁלֵמָה֙ לֶאֱד֔וֹם וְלֹ֥א זָכְר֖וּ בְּרִ֥ית אַחִֽים׃מקרא עמוס פרק א פסוק י