משנה: כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מְבִיאִין כְּלוּנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרוּכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי, וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי: וּמְנַיִין הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא וּמִסַּרְטְבָא לִגְרִיפִינָא וּמִגְּרִיפִינָא לְחַוְרָן וּמְחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה כָל־הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ: הלכה: מָהוּ עֲצֵי שֶׁמֶן. דדנין. אָמַר רִבִּי יּוֹנָה. כְּהָדֵין מַקְזָנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. דָּלָא יְהָווּן סָֽבְרִין דְּהוּא כוֹכָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. חֲמִינָן כוֹכָב סָלֵק וּנְחִית. חֲמִינָן כוֹכָב אֲזִיל וְאָתֵי. תַּנֵּי. בְּהָרֵי מְכָווָר וְגָדוֹר. אָמַר רַב חוּנָה. כַּד סַלְקִינָן לְהָכָא סָֽלְקִינָן לְרֹאשׁ בֵּית בִּלְתִּין וַהֲוִינָן חַמְייָן [דִּקְלַייָא דְ]בָבֶל כְּאִילֵּין חָגַייָא.
אוּף רִבִּי יוֹסֵה מוֹדֶה בָהּ חוֹמֶר הוּא בְּדָבָר שֶׁהַטּוּמְאָה יוֹצְאָה מִגּוּפוֹ.הוֹרֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּבוֹצְרָה שֶׁהִיא צְרִיכָה רוֹב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מְלַמֵּד שֶׁהִיא עוֹלָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת בְּאֶחָד וּמֵאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מַתְנִיתָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ בְּאֶחָד וְאֶחָד. דְּתַנִּינָן וְנֶאֱכֶלֶת עִם הַזָּר עַל הַשּׁוּלְחָן.אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הָיוּ מַפְרִישִׁין תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת עַד שֶׁבָּאוּ הָרוֹבִין וּבִטְּלוּ אוֹתָן. מָאן אִינּוּן הָרוֹבִין תַּרְגְּמוֹנִיָּא. רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל חַלַּת חוּץ לָאָרֶץ וּתְרוּמָת חוּץ לָאָרֶץ אוֹכֵל וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל לֹא חָשׁוּ אֶלָּא לִתְרוּמַת דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל לֹא חָשׁוּ אֶלָּא לִתְרוּמָה בִּלְבָד. אֲבָל לִירָקוֹת אוֹ אֲפִילוּ לִתְרוּמָה גְדוֹלָה לֹא חָשׁוּ. כְּהָדָא דְתַנִּי אִיסִּי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר מַעְשְׂרוֹת לִירָקוֹת מִדִּבְרֵיהֶן.תלמוד ירושלמי חלה פרק ד הלכה ד
אֶלָּא רַבִּי אֲבָהוּ מַאי אַתְקֵין? אִי גַּנּוֹחֵי גַּנַּח — הָא עַבְדֵיהּ, אִי יַלּוֹלֵי יַלֵּיל — הָא עַבְדֵיהּ! מְסַפְּקָא לֵיהּ דִּלְמָא גַּנַּח וְיַלֵּיל.אִי הָכִי, לֶיעְבַּד נָמֵי אִיפְּכָא: תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים, וּתְקִיעָה — דִּלְמָא יַלֵּיל וְגַנַּח! סְתָמָא דְמִילְּתָא, כִּי מִתְּרַע בְּאִינִישׁ מִילְּתָא — בְּרֵישָׁא גָּנַח וַהֲדַר יָלֵיל.תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה כִּשְׁתַּיִם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁמַעתלמוד בבלי ראש השנה דף לד עמוד א