משנה: הַסּוֹמֵךְ סוּכָּתוֹ לְכַרְעֵי הַמִּיטָּה כְּשֵׁירָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ יְְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ פְּסוּלָה. הלכה: אָמַר רִבִּי אִימִּי. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מִמְּעֵי הַמִּיטָּה לִסְכָךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי בָּא. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם שֶׁהָיוּ מְשַׁלְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן לִפְנֵי חָלֹונוֹתֵיהֶן וְהָיוּ מְסַכְּכִין עַל גַּבֵּיהֶן. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. הֲרֵי מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. הֲוֵי. (לָא) [לֵית] טָעֲמָא (דִילָא) [אֶלָּא] מִשֵּׁם שֶׁאֵין מִמְּעֵי הַמִּיטָּה לִסְכָךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים.
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃מקרא יונה פרק ד פסוק יב
דְּכֹל גְּרִיוָא דְּבָעֵינָא שָׁקֵילְנָא. שְׁקַל דִּיקּוּלָא רַבָּה, חַפְיֵיהּ כּוּפְרָא וְסַחְפֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וַאֲזַל וַאֲמַר לֵיהּ: לֵיכִיל לִי מָר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא בָּךְ. אַחוּךְ רַבִּי. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַזְהַרְתָּךָ דְּלָא תְּבַדְּחַן? אֲמַר לֵיהּ: חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא קָא נָסֵיבְנָא.אֲמַר לַהּ בַּר קַפָּרָא לְבַרְתֵּיהּ דְּרַבִּי: לִמְחַר שָׁתֵינָא חַמְרָא בְּרִיקּוּדָא דַּאֲבוּךְ וּבְקִירְקָנֵי דְאִמִּךְ. בֶּן אֶלְעָשָׂה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה, וְעָשִׁיר גָּדוֹל הֲוָה. אַזְמְנֵיהּ לְבֵי הִילּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי.אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי: מַאי ״תּוֹעֵבָה״? כֹּל דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי דְּהָכֵין הוּא ״תּוֹעֵבָה״, פַּרְכַהּ בַּר קַפָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: פָּרְשֵׁיהּ אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ: תֵּיתֵי דְּבֵיתְכִי תִּירְמֵי לִי נַטְלָא. אֲתָת רָמְיָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי: קוּם רְקוֹד לִי, דְּאֵימַר לָךְ: הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא: ״תּוֹעֵבָה״ — תּוֹעֶה אַתָּה בָּהּ.תלמוד בבלי נדרים דף נא עמוד א