משנה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֶװְתֵיאוֹס טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמָן טְמֵאִין בְּסָפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. הלכה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין כול׳. וְתַנֵּי עַלָּהּ. בֵּין הֵיוְתֵיאוֹס בֵּין שֶׁלֹּא הֵיוְתֵיוֹס נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ. הֶיוְתֵיאוֹס טְמֵאִין. הֶיוְתֵיאוֹס לְקִיּנוּחַ אָֽמְרוּ וְאֵין הֶיוְתֵיאוֹס לִבְדִיקָה. רַב חוּנָא אָמַר. כְּדֵי שֶתְּקַנֵּחַ פִּי הַבַּיִת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מַה שֶׁבַּחֲדָרִין וְלֹא מַה שֶׁבַּסְּדָקִין. בְּעוֹן קוֹמֵי רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיותֵיאוֹס. אָמַר רִבִּי בָּא. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס בָּטֵל הֶיוְתֵיאוֹס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס וְלֹא כִפְקִידָה הִיא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְתַנִּינָן. הַפְּקִידָה הִיא מְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וְעֵד שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אַחַר הַשְּׁקוֹף. יָצָא הַשַּׁמָּשׁ וְנִכְנַס הָעֵד זֶה הֶיוְתֵיאוֹס. וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. וּפְטוּרִין מִן הַחַטָּאת וְחַייָבִין בְּאָשָׁם תָלוּי.
מוקצה שלו אסור ושל חברו מותר לפני הקדישו אסור לאחר הקדישו מותר מאימתי נקרא מוקצה משנעשה בו מעשה איזהו נעבד כל שעובדין אותו בין בשגגה בין במזיד איזה הוא מוקצה מקצה לעבודת כוכבים אבל אמר שור זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום לפי שאין הקדש לעבודת כוכבים.תוספתא עבודה זרה פרק ו תוס ד
וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֛ח אֶת־גַּ֥ת וּבְנֹתֶ֖יהָ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃וַיַּ֖ךְ אֶת־מוֹאָ֑ב וַיִּהְי֤וּ מוֹאָב֙ עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֔יד נֹשְׂאֵ֖י מִנְחָֽה׃וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־צוֹבָ֖ה חֲמָ֑תָה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהַצִּ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־פְּרָֽת׃מקרא דברי הימים א פרק יח פסוק ד