משנה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֶװְתֵיאוֹס טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמָן טְמֵאִין בְּסָפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. הלכה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין כול׳. וְתַנֵּי עַלָּהּ. בֵּין הֵיוְתֵיאוֹס בֵּין שֶׁלֹּא הֵיוְתֵיוֹס נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ. הֶיוְתֵיאוֹס טְמֵאִין. הֶיוְתֵיאוֹס לְקִיּנוּחַ אָֽמְרוּ וְאֵין הֶיוְתֵיאוֹס לִבְדִיקָה. רַב חוּנָא אָמַר. כְּדֵי שֶתְּקַנֵּחַ פִּי הַבַּיִת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מַה שֶׁבַּחֲדָרִין וְלֹא מַה שֶׁבַּסְּדָקִין. בְּעוֹן קוֹמֵי רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיותֵיאוֹס. אָמַר רִבִּי בָּא. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס בָּטֵל הֶיוְתֵיאוֹס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס וְלֹא כִפְקִידָה הִיא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְתַנִּינָן. הַפְּקִידָה הִיא מְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וְעֵד שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אַחַר הַשְּׁקוֹף. יָצָא הַשַּׁמָּשׁ וְנִכְנַס הָעֵד זֶה הֶיוְתֵיאוֹס. וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. וּפְטוּרִין מִן הַחַטָּאת וְחַייָבִין בְּאָשָׁם תָלוּי.
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃יְדֵ֣י זְרֻבָּבֶ֗ל יִסְּד֛וּ הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה וְיָדָ֣יו תְּבַצַּ֑עְנָה וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃מקרא זכריה פרק ד פסוק יא
הלכה: לָזֶה שְׁנַיִם וְלָזֶה שְׁנַיִם כול'. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּכֹהֲנִים אָסוּר.תלמוד ירושלמי יבמות פרק ב הלכה ט