משנה: חָל לִהְיוֹת אַחַר שַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כֵּלִים מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְאָדָם בַּשַּׁבָּת: הלכה: מַתְנִיתָה בְכֵלִים גְּדוֹלִים. אֲבָל בְּכֵלִים קְטַנִּים מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מְמַלֵּא הוּא אָדָם כֶּלִי טָמֵא מִן הַבּוֹר וּמַעֲרִים עָלָיו וּמַטְבִּילוֹ. תַּנֵּי. נָפַל דְּלָייוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר. נָפַל כְּלָייוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר. מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. בְּכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְּאַב הַטּוּמְאָה. וְחוֹרָנָה אָמַר. בְּכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בִווְלַד הָטּוּמְאָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר בִּווְלַד הַטּוּמְאָה לָמָאן דְּאָמַר בְּאַב הַטּוּמְאָה. אֲפִילוּ בַחוֹל יְהֵא טָעוּן הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. בְּרוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חוּלִין בְטָהֲרָה. כָּל־מְחוּייָבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְתִשְׁעָה בְאַב וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים. כְּדַיי הוּא בֵיתוֹ שֶׁלְאֱלֹהֵינוּ שֶׁיֹּאבְדוּ עָלָיו הַכֹּהֲנִים טְבִילָה אַחַת. דָּרַשׁ רִבִּי לֵוִי כָּהָדָא דְרִבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים. וְאָדָם בַּשַּׁבָּת. שֶׁכֵּן אָדָם טוֹבֵל לָקֶרוּיוֹ בַשַּׁבָּת.
אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּלְמָא אָתֵי לְעַשּׂוֹרֵי בְּיוֹם טוֹב, וְאִי אֶפְשָׁר לְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם סְקַרְתָּא.מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי מִסַּת לִישָּׁנָא דְחוּלִּין הוּא? דִּכְתִיב: ״וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ״.יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״ — לְרַבּוֹת כׇּל מִינֵי שְׂמָחוֹת לְשִׂמְחָה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה,תלמוד בבלי חגיגה דף ח עמוד א
כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃מקרא שמות פרק כה פסוק לט