משנה: מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו וְאֵירְעוֹ אֵבֶל אוֹ אוֹנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר זוֹלֵף וְגוֹמֵר כְּדַרְכּוֹ׃ הלכה: מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו כול׳. אֲנָן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. מִי שֶׁהָיוּ זֵיתָיו הֲפוּכִין וּשְׁנוּיִין. מַתְנִיתָן צְרִיכָה לְרִבִּי חִייָה וּדְרִבִּי חִייָה צְרִיכָה לְמַתְנִיתָן. (כת"י אִילּוּ תַנִּינָן וְלָא תַנָּא רִבִּי חִייָה הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן וּשְׁנָייָן. אֲבָל אִם הָֽפְכָן פַּעַם אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. הֲוֵיי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלָא תַנִּינָן אֲנָן. הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן פַּעַם אַחַת. אֲבָל אִם הָֽפְכָן וּשְׁנָייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרְכָא לְמַתְנִיתָן וְצוֹרְכָא לְמַתְנִיתָא דְרִבִּי חִייָה.) [ד"ו אִילּוּ תַנִּינָן וְלָא תַנָּא רִבִּי חִייָה הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן פַּעַם אַחַת. אֲבָל אִם הָֽפְכָן וּשְׁנָייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. הֲוֵיי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלָא תַנִּינָן אֲנָן. הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן וּשְׁנָייָן. אֲבָל אִם הָֽפְכָן פַּעַם אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. הֲוֵי צוֹרְכָא לְמַתְנִיתָן וְצוֹרְכָא לְמַתְנִיתָא דְרִבִּי חִייָה.] אָמַר רִבִּי פִינְחָס בֵּירִבִּי זַכַּיי. מַתְנִיתָן בָּעֲטִינִים. מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה בְּגַרְגִּרִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. מַתְנִיתָן כְּרִבִּי יוּדָה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. יְאַבֵּד דָּבָר מְמוּעָט וְאַל יְאַבֵּד דָּבָר מְרובֶּה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַל יְאַבֵּד דָּבָר כָּל־עִיקָּר. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ הֵן חֲלוּקִין בְּהִילְכוֹת אֶבֶל. דְּתַנֵּי. אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁעוֹשִׂין לָאָבֵל בִּימֵי אֶבְלוֹ. דּוֹרְכִין אֶת עֲבִטוֹ. וְזוֹלְפִין אֵת יֵינוֹ. וְגָפִין אֵת חָבִיוֹתָיו. וְזֵיתָיו הֲפוּכִין וּשְׁנוּיִין טוֹחְנָן כְּדַרְכָּן. וּמַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁלּוֹ בְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִשְׁתּוֹת. וְזוֹרְעִין אֶת נִירוֹ פִּשְׁתָּן בִּרְבִיעָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. אָֽמְרוּ לוֹ. אִם אֵינָהּ נִזְרַעַת פִּשְׁתָּן תִּזָּרַע מִין אַחֵר. אִם אֵינָהּ נִזְרַעַת בְּשַׁבָּת זוֹ תִּזָּרַע בְּשַׁבָּת אֲחֶרֶת. מָנוּ אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי יוֹסֵה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. יְאַבֵּד דָּבָר מְמוּעָט וְאַל יְאַבֵּד דָּבָר מְרובֶּה. וָכָא אָמַר הָכֵין. שַׁנְייָא הִיא. תַּמָּן שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַעֲרִים. וְכָל־שֶׁכֵּן מִחְלְפָה שִׁיטָּתִיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. מָה אִית תַּמָּן שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַעֲרִים אַתְּ אָמַר מוּתָּר. כָּאן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַעֲרִים לֹא כָל־שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מָנוּ אָֽמְרוּ לוֹ. חֲכָמִים. שֶׁהֵן בְּשִׁיטַּת רִבִּי יוּדָה בַּמּוֹעֵד.
הנודר מן הצמר מותר בפשתן [מן הפשתן] מותר בצמר רשב"א אומר את שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות ונדר הימנו אסור ביוצא ממנו מן היוצא הימנו אסור בו [את שדרכו להתכסות ואין דרך היוצא ממנו להתכסות ונדר הימנו מותר ביוצא הימנו מן היוצא הימנו מותר בו] את שאין דרכו [להתכסות אבל דרך היוצא ממנו להתכסות ונדר ממנו לא] נתכוון זה אלא ביוצא ממנו.הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר [אסור] בראש וברגלים [ובקרבים] ובקנה בעופות ומותר בבשר דגים וחגבים רשב"ג אומר הנודר מן הבשר אסור בכל [מין] בשר ומותר בראש וברגלים [ובקרבים ובקנה] ובעופות [ומותר] בבשר דגים וחגבים <רבן שמעון בן גמליאל אומר הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בראש וברגלים ובקנה ובעופות ובדגים ובחגבים> וכן היה ר"ש בן גמליאל אומר קרביין לאו בשר ואכליהון לאו אינש ר"ש בן אלעזר אומר [קונם] דג [שאני] טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגים שאני טועם אסור בגדולים [ואסור] בקטנים.הנודר מן הירק בשביעית אסור בירקות [שדה] מן הדלועין אין אסור אלא דלעת יוונית בלבד מן הכרוב אסור באספרגיס מן האספרגיס מותר בכרוב מן הכרישין מקום שקורין לקפלוטות כרישין אסור בקפלוטות מן הקפלוטות מותר בכרישין מן הבצלים אסור בבני בצלין ור' יוסי מתיר [מבני] בצלים מותר בבצלים מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר [מן האשישים] מותר בעדשים מן השום אסור במקפה ור' יוסי מתיר [במקפה] במקפה מותר בשום [ר' יהודה] אומר קונסגריס שאני טועם מותר בחיין ואסור במבושלין חטה שאני טועם מותר לכוס ואסור לאפות חיטין שאני טועם אסור לכוס [ואסור] לאפות.תוספתא נדרים פרק ג תוס ז
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד. אָמַר לוֹ, תֶּן לִי פִקְדוֹנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדֶךָ, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אֵין לְךָ בְיָדִי, מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, הֲרֵי זֶה חַיָּב. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים, בֵּין בִּפְנֵי בֵית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין, וְכָפַר, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת:
הָיוּ חֲמִשָּׁה תוֹבְעִין אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ תֶּן לָנוּ פִקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְיָדֶךָ, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי וְלֹא לְךָ וְלֹא לְךָ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָאַחֲרוֹנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. תֶּן לִי פִקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדֶךָ, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי פִקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. תֶּן לִי חִטִּין וּשְׂעֹרִין וְכֻסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדֶךָ, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְיָדִי חִטִּין וּשְׂעֹרִין וְכֻסְּמִים, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָמַר חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְכֻסֶּמֶת, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:
אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִתִּיתִי. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם בּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ:
משנה שבועות פרק ה משנה ה