משנה: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. קְרָאָהּ עַל פֶּה קְרָאָהּ תַּרְגּוּם בְּכָל־ לָשׁוֹן לֹא יָצָא. אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז. וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית יָצָא׃ הלכה: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭. קְרָאָהּ עַל פֶּה לֹא יָצָא. דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭. קְרָאָהּ תַּרְגּוּם לֹא יָצָא. דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭. בְּכָל־לָשׁוֹן לֹא יָצָא. דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭ וְכִלְשׁוֹנָֽם. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. תַּנָּה נַחְמָן בַּר אָדָא. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. תַּנָּה נַחְמָן סַבָּא. וְהָיוּ. כְּדֶרֶךְ הֲוִייָתָן יִהְיוּ. תַּנֵּי. אַף בְּהַלֵּל וּבְקִרְיַת שְׁמַע הַמְּגִילָּה כֵן. נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭. בְּרַם בְּהַלֵּילָא. בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְהוּלָּל שֵׁ֣ם יי֨׃ מְהוּלָּל שֵׁם יי֨ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל הַסֵּדֶר. בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם לְשֶׁעָבַר. לֹ֤א לָ֥נוּ יי֨ לֹ֪א לָ֥֫נוּ לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יי֨ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ־חַ֥ג בַּֽעֲבֹתִ֑ים לִימוֹת גוֹג וּמָגוֹג. אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ לְעָתִיד לָבוֹא. רִבִּי יּוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהִיא שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה בְלַעַז. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה אֲשׁוּרִית וְתִירְגְמָהּ בְּלַעַז. הָדָא דְתַנִּינָן בְּכָל־לָשׁוֹן. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה בְּלַעַז וְתִירְגְמָהּ אֲשׁוּרִית. הָדָא הִיא דְתַנֵּי. מַה בֵין סְפָרִים לִמְגִילַּת אֶסְתֵּר. אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל־לָשׁוֹן וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר אֵינָהּ נִכְתֶּבֶת אֶלָּא אֲשׁוּרִית. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוּסַרְטָּי. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה גִיגַנְטוֹן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. טָעָה וְהִשְׁמִיט פָּסוּק אֶחָד וְתִרְגְמוֹ הַמְתַרְגֵּם יָצָא. אֲנָן אָֽמְרִין. בְּכָל־לָשׁוֹן לֹא יָצָא. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. שְׁמוּאֵל כְּדַעִתֵּיהּ. [דִּ]שְׁמוּאֵל אָמַר. הָֽיְתָה כְתוּבָה כֵהִילְכָתָהּ הַלּוֹעֵז יוֹצֵא בָהּ בְּלַעַז. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. יוֹדֵעַ אֲשׁוּרִית וְיוֹדֵעַ לַעַז יוֹצֵא בָהּ [בְּלַעַז וַ]אֲשׁוּרִית. בְּלַעַז וֹצֵא בָהּ בְּלַעַז. יוֹדֵעַ אֲשׁוּרִית וְיוֹדֵעַ לַעַז מָהוּ שְׁיּוֹצִיא אֲחֵרִים בְּלַעַז. ייָבֹא כְהָדָא. כָּל־שֶׁאֵינוֹ חַייָב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה אֶלָּא: שִׁיתָּא קְרָאֵי כְּתִיבִי? ״נַעֲרָה״ ״נַעֲרָה״ ״הַנַּעֲרָה״. ״בְּתוּלָה״ ״בְּתוּלוֹת״ ״הַבְּתוּלוֹת״, תְּרֵי לְגוּפַיְיהוּ, חַד לְכִדְאַבָּיֵי, וְחַד לִגְזֵירָה שָׁוָה. אִיַּיתַּרוּ לֵיהּ תְּרֵי. חַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲוָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה, הָא נָמֵי יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה. לְמַאן דְּאָמַר רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ, הָא אֵינָהּ רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.תלמוד בבלי כתובות דף כט עמוד ב בְּיוֹם֙ עֲמׇֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנׇכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו וְעַל־יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נׇכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אׇבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃מקרא עובדיה פרק א פסוק יד קודםהבא