משנה: הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ שׁוֹגֵג וְעָשָׂה שׁוֹגֵג מֵבִיא פָר. שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג פָּטוּר שֶׁהוֹרָײַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ כְּהוֹרָײַת בֵּית דִּין לַצִּיבּוּר׃ הלכה: הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ כול׳. נֶ֗פֶשׁ אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ. הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּיָחִיד. מַה יָחִיד אִם אָכַל בְּהוֹרָײַת בֵּית דִּין פָּטוּר. אַף זֶה אִם אָכַל בְּהוֹרָײַת בֵּית דִּין פָּטוּר. מַה יָחִיד אִם אָכַל בְּלֹא הוֹרָייָה חַייָב. אַף זֶה אִם אָכַל בְּלֹא הוֹרָייָה חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם. הֲרֵי אַשְׁמָתוֹ כְאַשְׁמַת הָעָם. מָה הָעָם אֵינָן חַייָבִין אֶלָּא אִם כֵּן הוֹרוּ. אַף זֶה אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אִם כֵּן הוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָעָ֑ם בֵּית דִּין. מָה הָעָם הוֹרוּ הֵן וְעָשׂוּ אֲחֵרִים חַייָבִין אַף זֶה הוֹרָה הוּא וְעָשׂוּ אֲחֵרִים יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א. עַל מַה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא וְאֵינוֹ מֵבִיא עַל מַה שֶׁחָֽטְאוּ אֲחֵרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָעָ֑ם צִיבּוּר. מָה הָעָם הוֹרוּ אֲחֵרִים וְעָשׂוּ הֵן חַייָבִין אַף זֶה הוֹרוּ אֲחֵרִים וְעָשָׂה הוּא יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א. עַל מַה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא. אֵינוֹ מֵבִיא עַל מַה שֶׁחָֽטְאוּ אֲחֵרִים. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בַּהֲלָכָה. דִּלֹא כֵן מָה נָן אָֽמִרִין. וְיֵשׁ שׁוֹטִים מוֹרִין. מָשִׁיחַ שֶׁאָכַל בְּהוֹרָײַת בֵּית דִּין פָּטוּר. בָּהוֹרָײַת מָשִׁיחַ אַחֵר חַייָב. בְּהוֹרָײַת בֵּית דִּין פָּטוּר. שֶׁאֵין הוֹרָײַת אֲחֵרִים אֵצֶל הוֹרָייָתָן כולן. בָּהוֹרָײַת מָשִׁיחַ אַחֵר חַייָב. וְהוא שֶׁהוֹרָה כְיוֹצֵא בוֹ.
וְהִשְׁלַכְתִּ֥י עָלַ֛יִךְ שִׁקֻּצִ֖ים וְנִבַּלְתִּ֑יךְ וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּרֹֽאִי׃וְהָיָ֤ה כׇל־רֹאַ֙יִךְ֙ יִדּ֣וֹד מִמֵּ֔ךְ וְאָמַר֙ שׇׁדְּדָ֣ה נִֽינְוֵ֔ה מִ֖י יָנ֣וּד לָ֑הּ מֵאַ֛יִן אֲבַקֵּ֥שׁ מְנַחֲמִ֖ים לָֽךְ׃הֲתֵֽיטְבִי֙ מִנֹּ֣א אָמ֔וֹן הַיֹּֽשְׁבָה֙ בַּיְאֹרִ֔ים מַ֖יִם סָבִ֣יב לָ֑הּ אֲשֶׁר־חֵ֣יל יָ֔ם מִיָּ֖ם חוֹמָתָֽהּ׃מקרא נחום פרק ג פסוק ט
אָמַר לָהֶם וַהֲרֵי הוּא פּוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָינוֹגְּמָ׳ יָתֵיב רַב הוּנָא וְרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה וְיָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה וְקָא מְנַמְנֵם וְיָתֵיב רַב הוּנָא וְקָאָמַר שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבָּנַן הַתּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב קָנָהאֲמַר לֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים אָמַר לֵיהּ אִיןתלמוד בבלי גיטין דף יא עמוד ב