יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. נִטְמָא וְיָדַע וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטֻּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַקֹּדֶשׁ, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ הַקֹּדֶשׁ וְזָכוּר אֶת הַטֻּמְאָה, נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָדַע, וּמִשֶּׁאָכַל יָדַע, הֲרֵי זֶה בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד. נִטְמָא וְיָדַע וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר אֶת הַטֻּמְאָה, נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יָדַע, וּמִשֶּׁיָּצָא יָדַע, הֲרֵי זֶה בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד:
אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְאֶחָד הַנִּכְנָס לְתוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתֻמִּים וּבְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד וּבִשְׁתֵּי תוֹדוֹת וּבְשִׁיר. וּבֵית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶם, וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם. הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרָפֶת. וְכֹל שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בְכָל אֵלּוּ, הַנִּכְנָס לְשָׁם אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ:
נִטְמָא בָעֲזָרָה וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר לַטֻּמְאָה, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה, וְהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה, בָּא לוֹ בָאֲרֻכָּה, חַיָּב. בַּקְּצָרָה, פָּטוּר. זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ:
וְאֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי, וּפֵרַשׁ מִיָּד, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַשֶּׁרֶץ וְגוֹ' וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ (ויקרא ה), עַל הֶעְלֵם שֶׁרֶץ חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא (שם), עַל הֶעְלֵם טֻמְאָה חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וְנֶעְלַם וְנֶעְלַם שְׁתֵּי פְעָמִים, לְחַיֵּב עַל הֶעְלֵם טֻמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַיְּתוֹמָה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״ — פְּרָט לְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָב.מֵתִיב רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: ״וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״ — לְרַבּוֹת יְתוֹמָה לִקְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בָּבָא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נִתְיַתְּמָה.תלמוד בבלי כתובות דף מד עמוד ב
הוּנָא בַּר חִייָא אָמַר. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ לַקֳּדָשִׁים אֲבָל לֹא לְטַהֳרוֹת. הָתִיב רַב חִסְדָּא. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִיבָה אַחַת בְּעייתלו שֶׁהִפְסִיקָה לָהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָעָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. דַּייָה שָׁעָתָהּ. וְכִי יֵשׁ קֳדָשִׁים בְּעייתלו. אֶלָּא בִּשֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְלֹא כְחוּלִין הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת. שֶׁמֵּי חַטָּאת חֲמוּרִין מִן הַקּוֹדֶשׁ.תַּנֵּי. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא חֲדִי בָהּ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. הָרוֹאָה כֶתֶם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמְּאָה. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וּמְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ וּמְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. הָרוֹאָה דָם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמֵּא. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ וְאֵינָהּ מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. רִבִּי עְקִיבָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. וְזֶה וְזֶה תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. תַּמָּן אָֽמְרִין. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ מִשְׁכָּבָהּ כְּמַגָּעָהּ. מָה. כְּבוֹעֵל נִדָּה וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְהֵיסֶט וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בִּכְלֵי חֶרֶשׂ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶשׂ בְּהֵיסֶט. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָֽמְרוּ. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְעוּבֶּרֶת וּמֵנִיקָה טְהוֹרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ װֶסֶת. וּשְׁאָר כָּל־הַנָּשִׁים טְהוֹרוֹת בְּבִיאָה וּמְטַמְּאוֹת בְּמַגָּע. הָדָא אָֽמְרָה. וַדַּאי מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְמֵא.רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. בָּֽדְקָה חֲלוּקָהּ בְּשַׁחֲרִית וּמְצָתָה טָהוֹר. וּבְמִנְחָה וּמָצָאת עָלָיו כֶּתֶם. פְּשִׁיטָא חֲלוּקָהּ אֵינָוֹ טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת בְּדִיקָה. גּוּפָהּ מָהוּ שֶׁיְּהֵא טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. כְּלוּם אַתְּ מְטַמֵּא גוּפָהּ אֶלָּא מַחֲמַת חֲלוּקָהּ. חֲלוּקָהּ אֵינָוֹ טָמֵא אֶלָּא עַד שְׁעַת בְּדִיקָה וְגוּפָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת.תלמוד ירושלמי נידה פרק א הלכה א