הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָֽ͏ִם׃ וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהֹוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃ וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ {פ}
בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה׃ כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָֽלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹנְנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נׇכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃ וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃ וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃ וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהֹוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃ עֵינֵ֞י גַּבְה֤וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ {פ}
כִּ֣י י֞וֹם לַיהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת עַ֥ל כׇּל־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כׇּל־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל׃ וְעַל֙ כׇּל־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנ֔וֹן הָרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל־אַלּוֹנֵ֥י הַבָּשָֽׁן׃ וְעַ֖ל כׇּל־הֶהָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל־הַגְּבָע֥וֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת׃ וְעַ֖ל כׇּל־מִגְדָּ֣ל גָּבֹ֑הַּ וְעַ֖ל כׇּל־חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה׃ וְעַ֖ל כׇּל־אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כׇּל־שְׂכִיּ֥וֹת הַחֶמְדָּֽה׃ וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ וְהָאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַחֲלֹֽף׃ וּבָ֙אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃ לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃ {פ}
רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו שנאמר (ויקרא י״ח:ז׳-ח׳) ערות אשת אביך לא תגלה [וגו'] ולהלן הוא אומר (דברים כ״ב:י״ג) לא יקח איש את אשת אביו [ולא יגלה כנף אביו] ואומר (דברים כג) ולו תהיה לאשה [וגו'] הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן שלא בקדושה ולא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה או חולצין או מיבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הם כישראל לכל דבר.חמשה נשים שנתערבו ולדותיהן והגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו מקצתן אחין ומקצתן אין אחין האחין חולצין שאין אחין מיבמין מקצתן כהנים ומקצתן אין כהנים הכהנים חולצין ושאינם כהנים מיבמין מקצתן אחין ומקצתן כהנים חולצין ולא מיבמין ספק שהיא אמו ספק שהיא בתו ספק שהיא אחותו חולצין ולא מיבמין זה הכלל כל הספקות ביבמה חולצין ולא מיבמין.כיצד חולץ אדם לאמו מספק אמו ואשה אחרת להן שני זכרים וחזרו וילדו שני זכרים במחבא [עמדו שנים הראשונים זה לקח אמו של זה וזה לקח אמו] של זה ומת בלא [ולד] זה חולץ לשתיהן [וזה חולץ לשתיהן] נמצא [אדם זה] חולץ לאמו מספק כיצד חולץ אדם לאחותו מספק אמו ואשה אחרת [ולהן] שתי נקבות [חזרו וילדו שתי נקבות] במחבא [ונישאו לשני אחים מאב אבל לא מאם ומתו בלא ולד זה חולץ לשתיהן וזה] חולץ לשתיהן נמצא [אדם זה] חולץ לאחותו מספק כיצד חולץ אדם לבתו מספק אשתו ואשה אחרת [ילדו] שתי נקבות במחבא [ונישאו לב' אחין מאב ולא מאם ומתו בלא ולד חולץ לשתיהן נמצא אדם] זה חולץ לבתו מספק.תוספתא יבמות פרק יב תוס ד
אֶחָד הַבְּעָלִים, וְאֶחָד כָּל הָאָדָם. מַה בֵּין הַבְּעָלִים לְבֵין כָּל הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים חֹמֶשׁ, וְכָל אָדָם אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ:
הִקְדִּישָׁהּ וּגְאָלָהּ, אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיּוֹבֵל. גְּאָלָהּ בְּנוֹ, יוֹצְאָה לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל. גְּאָלָהּ אַחֵר אוֹ אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים וּגְאָלָהּ מִיָּדוֹ, אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיּוֹבֵל. גְּאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדוֹ, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, אֶלָּא יוֹצְאָה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים:
הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה, הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִים אֶת דָּמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נִכְנָסִין, אֲבָל לֹא נוֹתְנִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין, אֶלָּא נִקְרֵאת שְׂדֵה רְטוּשִׁים, עַד הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי. הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי וְלֹא נִגְאֲלָה, נִקְרֵאת רְטוּשֵׁי רְטוּשִׁין עַד הַיּוֹבֵל הַשְּׁלִישִׁי. לְעוֹלָם אֵין הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ, עַד שֶׁיִּגְאָלֶנָּה אַחֵר:
משנה ערכין פרק ז משנה ה